ועוד נראה בעיני דעיקר הטעם שאין מקבלין העדות אלא בפני בעל דינו היינו משום שלא יוכלו להעיד כל כך בפניו שהוא ידע בשקרייהו ואף דמשמ' מעבדא דינאי המלך דקטל כו' ששלחו לו חכמים יבא בעל השור ויעמוד על שורו היינו דילפינן מקרא והועד בבעליו וגזירת הכתוב שבעל הממון יעמוד על ממונו ואולי אף בזה איכא טעמא שמא לא יוכלו העדי' לשקר ולהעי' בפני בעל הממון אף שלא ידע בשקריי' מ"מ שמא יסוגו אחור בראותם בעל הממון שלא להפסי' ממונו שלא כדין ונראה בעיני אף אם היה ינאי המלך עומד לפני העדים מכל מקום לא היו יכולין לקבל העדות שלא בפני העבד שהרי אנו מוזהרין על הריגתו כמו על ישראל ואיך ידונו שלא בפניו ולא אמרינן דקבלת האדון יסייע לחוב לעבדו שלא בפניו ולישנא דתלמודא התם מסייע לנו ששלחו ליה רבנן תא את נמי להכא שמע מינה דתרווייהו בעינן דאם לא הל"ל תא את להכא וק"ו בנו של ק"ו בנדון זה ותשובת הרא"ש מסייע לנו כאשר הביאו הגאונים כפסקם:
תשובות מהרש״ל · חלק ל״ג סימן כ״ח
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Teshuvot Maharshal, Lublin, 1574
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות מהרש״ל, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.