תשובות מהרש״ל · חלק ב׳ סימן ה׳

תשובה יראה שאם כתוב בשטר ביתי מכורה לך כדרך שטר מכירה שאינה לראייה הוה הדין עם שמעון דמאחר שכחב לו שטר מכירה כדינו וא"כ הוי כזבינת' אחריתי נהי דבזבינת' קמאי בטלה מ"מ בזבינת' קניינא דהוית כלא גילוי דעת קיימי פשיטא אי הוי סהדי קמאי אהך שטר מכירה יכול ראובן לומר אדעת' דגילוי קמאי קמזבנא אבל מאחר דליכא סהדי קמאי וזו היא מכירה חדת' פשיטא דאמרינן דברים שבלב אינה דברים והא דאמרינן בפ"ק דקידושין דבשטר לא קנה עד שיתן דמים ומאחר דבדמים לא קנה א"כ בשטר לא זכה כדאשכח' ב"פ ח"ה אמר רב נחמן לרב הונא לא הוה מר גבן באורתא בתקוע' דאמרינן מילוי מעליית' המוכר שדה לאשתו קנת' ולא אמרינן לגילוי זוזי הוא דבעי א"ל ומאי מילי מעלייתא הן דדל זוזי מהכא ותיקני בשטר דתנן נכסים שיש להן אחריות נקני' בכסף ובשטר ובחזקה א"ל ולא אתמר עלה אמר שמואל לא שנו אלא בשט' מתנ' אבל בשטר מכר לא קנה עד שיתן דמים אלמא היכי דבזוזי לא קנה אף בשטר לא קנה היינו טעמא משום דהתם ליכא נתינה מעות כלל כי הוא אמר ששלו היו ולגלוי זוזי הוא דקבעי ואשתכח דלא הוי זבינ' בנתינה המעות אבל הכא שנתן המעות רק שתנאי יש בדבר וא"כ אח"כ כשקונה בשטר ממש בלא שום תנאי אישתכח דלא חסיר מתן מעות כלל וקנה שמעון שפיר וראובן לא היה יכול לחזור אבל לפי נדון דידן שלא היה כתו' בשט' מכיר' כדינו ולא כדרך שטר ראייו' שאנו כותבין דאינו לקניין אלא הדמים קונו' והשטר הוא הגומר המקח באחרי דכתבי שטר' דאז סמכ' דעתו נראה אין כאן מכירה כלל בשטר ומה שכתב הר"ן בשם העיטור בפ' ח"ה אסוגיא דלעיל שמעינן מהכא דשטר ראייה שאדם כותב מכרתי שדה או בית פלוני לפלוני כדרך שאנו כותבין יש בה משום קנייה באלו כתב בהן שדי או ביתי מכורה לך דאי לא תימא הכי מאי פריך דל זוזי מהכא ותקני בשטר דילמא איירי בשטר ראייה דמפר לו שדה או בית בכך וכך דמאן לימא ליה דשדה מכורה לך כתב ליה וכן דעת הרמב"ן אלא שהרא"ה חולק ע"כ ונראה דעת הרא"ה החולק עיקר דלישנא דפ"ק דקידושין משמע דשטר מכירה אינו אלא שדי מכורה לך כדאיתא בברייתא להדיא ועוד מסברא נלמוד הדבר מעניינו דהאשה ג"כ מתקדש' בכסף ובשטר ושטר דהתם אי אפשר אלא בעניין שיהא גוף השטר קידושין ממש כגון שכתב בה אתה מקודש' לי או בתך מקודשת ומסתמ' כה"ג שטר מכיר' דמניין לנו לחלק בלא ראייה ולומר דלשון הברייתא לאו דווק' קאמר וראיית' שהבי' העיטו' אינ' ראיי' כלל דרב הונ' דברי' ידע שפיר דאיירי בשטר מכיר' ממש דאי לא תימ' הכי מאי פריך דלמא איירי באת' דלא כתבי שטר' או איירי שכתב שטר ואח"כ נתנ' מעו' דאף השט' משו' גילוי זוזי הוא אלא דצ"ל דידע שפיר דברי ר' נחמן במאי איירי או דבעי לשנויי ליה דאפי' בכה"ג הוא מילי מעליית' וכן נוטין דברי הרמב"ם שכת' לשון הברייתא כפשוטו בשטר כיצד שדי מכורה לך משמע דבע"א לא קנה וכן כתוב הטור להדיא שהשטרות שכותבי' עתה אינ' אלא לראייה ואין הקרקע ניקנית על ידן.