תשובות מהרש״ל · חלק ב׳ סימן ו׳

ומ"מ נראה דוקא בכה"ג שרוצה לקנות בשטר מכירה בלבד כגון מוכר מפני רעת' או היכא דאתני להדיא שיקנה בשטר לבד או בשטר מתנה בכולן דינה הכי דצריך שיהיה גוף השטר קונה ויהיה כתב שדה מכורה לך או נתונה לך ואין שטר ראייה מועיל אבל היכא דיהיב זוזי וכותבין השטר משום דאתרי דכתבי שטר' אנן פשיטא דשטר ראייה מועיל דהא הכשף קונה והשטר אינה אלא משום דסמכ' דעתא בוודאי שפיר קונה ולא יכול לחזור בשטר והר"ן נמי כתב בפ' האיש הקדש דאפי' בשטר הודאה קנה כה"ג וסברתו ששטר הודאה גרועה יותר משטר ראייה ואני אומר דשטר הודאה שפיר קנה בכל מקום דהא מודה על עצמו שמכר לו כדינו והוה הודאת ב"ד כק' עדים דמי ואי אפשר לחזור בשום עניין אלא בגזלן ואנסן כדאמרינן פ' ח"ה דאי לאו דאודי ליה הוה ממטי לדידי' ולחמרי' לשחוור הא לאו הכי קנה ולפעמים הוא עדיף משטר מכירה ממש כגון מוכר לאשתו דאמרינן לגלוי זוזי הוא דקבעי ואפי' בשטר מכר לא מהני ושטר הודאה מהני כמו שכתבתי שם בחידושי סי' קכא אבל בנדון שלפנינו אפי' הוה כתב שטר הודאה יכול ראובן לחזור שהרי הוא עומד בהודאה שמכר לו כדינו רק שאומר אדעת' דהכי לא קמזבין מתקנא דמלתא הנראה בעיני להלכה למעשה דבכל עניין יכול לחזו' ראובן אם לא שכתב לשמעון שטר מכירה ביתי מכור לך ובעדי' אמרי' שלא היו בעת פיסו' הדמים בשעת המקח שאומ' הגילוי דברים דאדעתא דהכי קמזבין דכה"ג לא יכול לחזור אבל היכא שכתב שטר הודאה או שטר ראייה בכל עניין יכול לחזור הנראה בעיני כתבתי: דברי שלמה לוריא