תשובות מהרש״ל · חלק י״א סימן ט׳

והנה זכינו בדין שאותו הב"ד יצא מעוקל ולא יזכה לעמוד עוד בדין ואותן העדים וגובי ב"ד הם וכתביהם פלסת' ואותן ואת' באש ישרפו באש לא גופ' נשמתן ורוחם תיפ' א"כ הוא לא טוב הוא עשו בעמיהן ומהיו' והלא' לא יזכור ולא יפקד ולא יעלה על לב לעולם לזכור לשום אדם את דברי העדות שהוגבה שלא בפניו ולא ישמע על פיו של בר ישראל והמזכירו הוא בכלל מוציא ש"ר ושמוצי' על כתפי' ארבעי' מצד ר' משה ארבעים מצד הבתולה מצד הוצאת ש"ר כאילו הפירו ברית ובעלו נידה כי ידוע שהבתולו' אינן טובלין את עצמן מפני הבושה כאשר כתב הרא"ש בתשובה והטור הביאו וכבר כתב מהר"ר מנחם מירזבורק שעל כל ש"ר שיש בו לאו מדאורייתא וכ"ש כרת ד"מ בכתיפו מדרבנן והא דקראו לחבירו ממזר ואין חילוק בין פסול קהל לשאר עבירו' וג"כ כת' בתשוב' שאם קראו לחבירו ממזר שמחויב שתי מלקות אחת מצד האם ואחת מצד הבן אף שיש לשם חולקים בדבר ואומרים שעניי' אחד הוא אכן בכאן שמחרף שתי נפשות כשרות בישראל פשיטא שילקה המוציא דיבה בעבור שניהם או יפדה נפשו מאות' מלקיות בממון זולת מחילת בנרו' דולקות כאשר יסדר החכם ואין כאן מקומו להאריך בדברים אלו כי לא נקראתי עליהם.