תשובות מהרש״ל · חלק י״א סימן י׳

ומה ששאל כמר שמעון גוינצברג מרבותיו שיתירו לו שיציל עצמו מן מוסריו ולשדות עליהן נורא ולנקום נקמתו מהם אומר אני שאם יש עדות לכמר" שמעון או ידים מוכיחו' שעדיין חמת המוסר עליו וחרבו של עשו שלופה בידו ופיו פתוחה לבלעהו חנם פשיטא שיכול להציל את עצמו אפילו בנפשו של מוסר וכ"ש בממונו שהרי הוא רודף ואין חילוק בזה בין אם הוא מוסר מוחזק או אינו מוחזק כמו שפסק רשב"א גבי עובדא דרב כהנא דשמטו לקועי' כו' ואף אם המוסר כבר מילא זממו ועשה מה שעשה דאסור להרגו ולאבדו בגו' וכמו שכתב הרמב"ם המוסר ישראל בין בממונו בין בגופו אין לו חלק לעולם הבא ומות' להרוג המוסר בכל מקום אפילו בזמן הזה דאין דנין דיני נפשות ומותר להורגו קודם שמוסר אלא בשאומר הריני מוסר פלוני בממונו או בגופו אפילו ממון ק"ל התיר עצמו למיתה ומתרין לו ואומרין לו אל תמסור אם העיז פניו ואמר לא כי אמסרנו מצוה להורגו וכל הקודם להורגו זכה עשה המוסר אשר זמם ומסר נראה לי שאסור להורגו אלא א"כ הוחזק למוסר הרי זה יהרוג דשמא ימסור אחרים: ואף שכתב ר' שמחה ומהר"ם שהרי"ף חולק על הרמב"ם והביאו ראייה לדבריהם: אכן הוכחתי בראייה ברורה דליתא לסברת' כאשר נבאר לקמן את"ל שיהיה חולקו מעל לחלוקא דברי הרמב"ם דהוה בתראי לגביה בפרט היכא דלא פליג בהדיא ומ"מ נראה דממונו שרי לאבדו ומה שפסקו הרי"ף והרמב"ם כמ"ד לאבדו דאסור דשמ' ה"ל זרע' מעליית' וכתיב יכין רשע ילבש צדיק הלא כתב הטור בשם בעל העיטור דדווקא ביד הוא דאסור לאבדן אבל גרמ' מצי למיעבד ואף בדיני דגרמי שרי ליה לאזוקי וכן פסק מהר"י ווייל בתשובה ואין לחלק ולומר דלא שרי נמי לאבד ממונו אלא דווקא היכא שבא למסו' ולא היכ' שכבר מילא זממה נמו גבי להרגו כאשר כתב מהר"ם להדיא וכן משמע מדעת ר' שמחה ומהר"ם הביאו שיש לחלק גבי איבוד ממון כמו שיש לחלק גבי לאבדו בגוף להורגו או להורידו לבור: וז"ל בתשובה ונרא' שהרי"ף חולק על הרמב"ם במה שמחלק בין מוסר שעשה כאשר זמם כו' מדכתב וז"ל וסוגיא דידן דממון מוסר אסור לאבדו בידים דאיבעי לן בפרק הכונס אי עשו תקנת נגזל כמוסר פירש שהנמסר יהא נשבע ונוטל מן המוסר וסלק' בתיקו א"כ כ"ש שאסור לאבדו בידים: וא"כ אי ס"ל להרי"ף סברת הרמב"ם מאחר שעשה המוסר כאשר זמם דאסור להורגו ואם כן היה לאבד ממונו אסור דהא מיניה יליף ומ"ה מביא ראייה דלמא הא דבפ' הכונס איירי כגון שעשה המוסר כאשר זמם ומ"ה אסור לאבדו אלא ש"מ דלית ליה האי סברא עכ"ד: