תשובות מהרש״ל · חלק י״א סימן ז׳

וחלילה שיעשו הגאונים תקנה זו שלא כדין תורה היכא דלא שייך הפקר ב"ד הפקר כגון בממון ועוד הלא כתב אבל על עסקי ממון מקבלין דווקא בפני ב"ד וכ"ש שאר עניינים החמורי' ועוד אין לך קטטות יותר מזה אם תבא אחר כך לחתוך הדין על פי אותם העדות אלא איירי בדין שבא לישב ולדין דברי ריבית וקטטות בין איש לחבירו או בן משפחה למשפחה כעניין ריב שאין בו דררא דממונ' וכ"ש שאין בו דברים האוסרין והפוסלים אלא על ענייני חרופי' וגידופי' בית' ריב מנה והירהור הלשון או יכול הדיין לגבו' העדו' לראו' מי הפושע וכדי שידע באיך ומה לפשר העניין ומי יחיוב בדין יותר צריך יותר לבק' את חבירו לפייסו כדי להשקיט הריב אבל לא בעניין אח' כלל ואף שיודע אני שבכל אלה לא יוסר מאחר שיש לו יתד רעועה לתלות ולהחנק בו ויאמר שאין חילוק בין קבלת עדות ממון לשאר דברים כענין פסול וחירופי' וגידופים ויאמר שאדרב' ההג"ה החדשה מסייעת לחלוק לו ויאמ' הישן מפני חדש תוציאו אומר אני אף בזו שבקינן לטעותי' אפ"ה יצא נכלם וחייב בדין דמאחר שהתרה בו האב"ד יפה שביררו שלא יגבה עוד שום אחר ב"ד על חבירו באופן זה זולת מה שגבהו בפניהם כראו וא"כ זה המרה פי' ב"ד פשיטא דאינה חשוב קבלת עדות אפילו בדיעבד דאל"כ מה כח ב"ד יפה ופשיטא דפשיטא דאף ראב"ן מודה בזה ולרוחא דמילתא נסייע ליה מהא דתנן פ' שני דיבמות מי שקידש אחת משתי אחיות ואינו יודע איזו מהן קידש נותן גט לזו וגט לזו מת ולו אח אחד חולץ לשתיהן היו לו שנים אחד חולץ ואחד מייבם קדמו וכנסו אין מוציאין מידם כו' ופי' רש"י קדמו וכנסו קודם שנמלכו בב"ד אין מוציאין מיד' דכל חד וחד אמר אנא שפיר נסיב ואי נמי הוה איפכא שהראשון לייבום כונס אחות זקוקתו ההיא שעת' ודאי הוי איסורא ומשבא אחיו וייבם השנייה שהיא יבמתו פקע זיקה מאידך למפרע ע"כ וכתב הרא"ש ונראה לי שיש לדקדק דוקא קדמו וכנסו שלא נמלכו בב"ד אבל אם נמלכו בב"ד ואמרו להם שיחלוץ האחד ויבם האחד והלכו שניהם ויבמו מוציאין מידם ואע"ג דאימר כל חד דידיה קא מתרמיא לה כיון שעברו על דברי ב"ד מוציאין וכן משמע מתוך פרש"י עכ"ל: והשתא מה התם דשרינן הדיעבד ומקילנן טובא דמסקינן לשם אם קדמו וכנסו אין מוציאין מידם ותני שילא אפילו שניהם כהנים מ"מ איסור חלוצה דרבנן הוא וספק חלוצ' לא גזרו בהו רבנן כיון שכבר כנס ע"כ ואפ"ה היכא שעברו פי' הב"ד לא שרינן הדיעב' אפ"י אינן כהנים כ"ש הכא דפקרי טובא שהב"ד גזרו והחרימו על ככה וגם הוא נגד דת תורתינו לכ"ע לגבות לכתחילה שלא בפניו שהוא בטל ואף אם לא חזרו העדים מדבריהם וכ"ש לפי הנשמע שחזרו מדבריהם שהוא בטל ולא חשבינן כחוזר ומגיד ואפשר דאף ראב"ן מודה לזה שיכולים לחזור היכא שהעידו שלא בפניו ואף את"ל דלשם אינן יכולין לחזו' לפי סברת הראב"ן והכא שעברו שלא כדין וכדת ומעלו בחרם פשיטא שחזרתן חזרה ולית דין צריכה רבה אלא אפילו לא חזרו מדבריהן ובאין להעיד עתה אף בפני ב"ד נראה דלאו כל כמינייהו חדא מאחר שקלקלו הדייני' דייני הדיוטו' גובי' הב"ד והעדים להעיד בהחבא ובהסת' א"כ מורגש דשיקר' קמסהדי ויש ידים מוכיחות לה דסהד"י שיקר"א ואיגרייה"ו זיל"א וכאשר כתב הגאון שאירי נ"י מאיר לכל העולם בכבודו מהרר"ם מפאד יצ"ו אשר שמע לשמע אוזן והרגי' ששקר העידו וראוי ליסר העדים וגובי הב"ד כאשר כתב הרא"ש בתשובה כו' ואינני צריך להזכירו מאחר שכבר הביאו הגאון י"ץ ועוד מאחר שאותם העדים הם כבר נעורים מנוערים שברחו מבית אדוניהם להגיד עדות עליו ולפסול בית אדוניהם א"כ אינן בחזקת כשרות שיעידו כאשר כתב הרמב"ם ז"ל בהלכות' עדות פי"א