תשובות מהרש״ל · חלק י״א סימן ו׳

ואף שברור לי שבעל דין שכנגדו לא ישען על חיבור זו ויאמר לאו מר בר רב אשי חתם עליו ונעלם ממנו ובא אל השופט אשר יהיה בימים ההם בפרט מאחר שיש לו במה לתלות ויאמר דברי ראב"ן עיקר ומהרא"י הביאו נמי בספרו לפסק הלכ': לכן אמר אני דשבקינן לטעותיו ואפ"ה יצא מעוקל בדינו שאין הנדון דומה לראייה והוא כלפי לייא דנהי דגבי ממונא משום תיקון השוק והפקר ב"ד הפקר הכשירו בדיעבד ודימוהו קצת לאונס אבל גביית עדות לפסול איש מחזקת כשרותו לפגום בכבודו וכבוד אבותיו ועוד לפגום בכבוד הבתולה בת של אברהם אבינו פשיטא ופשיט' שאף בדיעבד אינו כשר והעדים והב"ד עברו משו' לא תשא שמע שוא וקרינא ביה לא תשיא וראוים להשליך לכלבים כדאיתא במסכת שבועות והסמ"ג הביאו ואף שיש טועין ומקבלין עדות שלא בפני ב"ד אפילו בעניין פסולין וגידופין ואומרים משום דאיכא למיחש לקטטא ותולין עצמן בהג"ה חדשה שנמצאה סביב המרדכ"י בהאי פירקא וז"ל תקנת הגאונים כשמקבלין עדות מן הקטטות שאין לעדי' להעיד בפני ב"ד כדי שלא יעשו זה עם זה קטטו' כשישמעו וגם הדיינים לא יגלו עדותן שיקבלו לבעלי דינים שלא ילך לבעל ריב אליו להתקוטט אבל על עסקי ממון מקבלין בפני ב"ד עכ"ל: