ובתשובת מיימונ"י הביא דברי ריב"א לפסק הלכה ובן הסכים הרא"ש ותימא על הגאו"ן מהרר"א שהביא בכתביו סימן קע"ה דברי ראבן' לפסק הלכה ואולי לא סמך על דברי ראבן' כל עיקר אלא סמך אמה שכתב בסוף התשובה: וז"ל ואף כי עיקרו אינו אלא לברר אמיתת הדברים לפי אומדנו' מוכחות עכ"ל פי' מכח זה היה מתיר לגבות שלא בפניו וגם העיקר שאותו גברא שצוה להעיד שלא בפניו גברא אלם הוא כאשר כת' בריש התשוב' ולכל זה יכול להיות שריב"א גופא מודה ובודאי כך דעתו ותדע כי לא הורגל זה הגאון לפסק כחד דיעה בפרט בדיני ממונות וגם רבים חולקים עליו כגון ריב"ם והאשר"י אלא עיקר כמו שפי' הלכך אפילו בדיעבד פסול העדות שקבלו שלא בפני בעל דין וכן אם לא קבלו בפני ב"ד כהוגן עכ"ל בחיבור הגדול:
תשובות מהרש״ל · חלק י״א סימן ה׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Teshuvot Maharshal, Lublin, 1574
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות מהרש״ל, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.