תשובות הרא״ש · כלל פ״ו סימן ט׳ (ב׳)

יפה דנתם מאחר שראובן אמר על שמעון בחייו שהיה בן דודו ולא נודע לו קרוב ממנו הרי שמעון יורשו אף על פי שאין שם עדים שהיה קרובו אלא על פיהם שהחזיקו עצמן קרובין זה לזה כדאמרינן בפרק בתרא דקדושין (פ’) איש ואשה תינוק ותנוקת שגדלו בתוך הבית נסקלין זה על זה ואמר ר' שמעון בן פזי מעשה באשה שבאה לירושלים ותינוק מורכב על כתיפה וגדלתו ובא עליה וסקלום לא מפני שבנה ודאי היה אלא שכן הוחזק וצריך הנפקד ליתן לשמעון בשבועה כל מה שבידו מממון ראובן ולא חיישינן שמא יש לו יורש במדינת הים ואף אם יבא לאחר זמן יורש אחר לא יוציא מהנפקד דבר הואיל ונתן הממון לשמעון וכל מה שהוצרך הנפקד ליתן למלך בשביל מה שהיה בידו מפקדון ראובן הממון שהפסיד יקח מהפקדון והמותר יתן לשמעון אבל להוציא מיד יורשי ראובן ירושתם אין בו ממש דגזלה דמלכות היא ולאו כל כמיניה לגזול מזה, נאום הכותב אשר בן ה"ר יחיאל זצ"ל.