תשובות הרא״ש · כלל פ״ו סימן ט״ו

שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.

ילמדנו רבינו דין שבא לפנינו ויורנו מה נעשה ושכרו כפול מן השמים בכאן באשביליא היה איש אחד שמו רבי שלמה הכהן בן בלאץ והיה לו בן ובת מאשה אחת ושוב נשא אחרת והיה לו ממנה בת אחת וכשחלה ונטה למות צוה לתת שני שלישי כל נכסיו לבתו מאשה שניה והשליש הנשאר מנכסיו הניחו סתם למי שראוי ליורשו ונפטר מתוך חלי זה לשלש שנים ואח"כ נכנסו בית דין לביתו וכתבו כל אשר נמצא בעזבונו ומנו אפוטרופוס עליו איש אחד שמו רבי חיון אללבו ועתה בא לבית דין רבי חיים בן פציצה נשוי עם הבת שהיה לרבי שלמה הנזכר מאשה ראשונה והראה לפני בית דין שטר חוב שנתחייב רבי שלמה הנזכר לבתו זאת אשת ר' חיים בן פציצה ולבנו מן האשה הראשונה כאלפים זהובים ממטבע של אותה מדינה בשוה ביניהם וכתוב ביני שיטי שטר החוב הנזכר שנגבה ממנו מחלק אשת רבי חיים זה מאתים ושבעים זהובים ועתה תובע רבי חיים הנזכר בהרשאת אשתו שבע מאות ושלושים זהובים באותו מטבע שנשארו לה לגבות מהשטר הנזכר ורבי חיים הנזכר מצא קרקעות של רבי שלמה הנזכר ביד בני בתו של רבי שלמה זה מאשתו שנייה ובא לתבוע לבית דין שיורידוהו לקרקעות הנזכרים בכדי החוב שיש לאשתו על אביה ובית דין ע"פ תשובתם דנו שאין לו לתבוע מה שנפל בחלק הבת מנכסי רבי שלמה הנזכר ע"פ צואתו שכיון שהיא מקבלת מתנה והבן הוא יורש [יש] לו לגבות תחלה מחלק היורש ואם לא יספיק לו אז יחזור לחלק מקבל המתנה והנה כשבא לתבוע ליורש הנזכר נראה לבית דין כתב מקויים בחותמיו שנמצא בעזבון רבי משה נ"ע בן בלאץ בעל בתו של רבי שלמה הנזכר וגם רבי משה הנזכר היה ממונה אפטרופוס על נכסי רבי שלמה הנזכר אחר שנתמנה רבי חיון אל לבו והכתב הנזכר זה נוסח הצריך ממנו ביאור מה שהודה רבי חיים בן פציצה בפני אנו עדים חתומי מטה שבא לידו מהממון מכלל מה שהניח בשעת פטירתו רבי שלמה הכהן נ"ע בן בלאץ והוא מדמי מעיל ופילוט בעורות שבעים וחמש זהובים מדמי שולחן ו' זהובים מדמי סכין ג' זהובין ומזכיר מקצת חפצים ובכללן מדמי קפיז וחצי פניקה שעורים כ' זהובים עדיפי קפ"ט זהובים וט' דינרים וג' פרוטות ומדמי ספר אלמנצורי יצא בהם רבי חיים זה בשביל אביו ו' זהובים וממה שזכר לנו רבי חיים שגבה על יד רבי חיון אללבו פ' זהובים ומדמי בגד משי שזכר לנו גם כן רבי חיים זה שגבה אותם על יד רבי יוסף אל זרואל י' זהובים סך הכל פ' זהובים ומשטר מסר פטורו זכר רבי חיים שכתבם בין שיטי שטרי החוב שיש לגמילה אשתו על רבי שלמה אביה מאתים זהובים ומשטר אחר נ' זהובים וכתבם בין שיטי השטר הנזכר ומדמי סדין י' זהובים נמצא הנכלל בכל מה שהודה בו רבי חיים זה שיש אצלה מכלל מה שעזב מן הממון בעת פטירת רבי שלמה נ"ע הנזכר ע"פ מה שנתבאר למעלה בדמי החפצים הנשארים וזולתם אחר החקירה תשצ"ו זהובים וח' דינרין ושלשה פרוטות וכתבנו כל זה אנחנו החתומים למטה וכתבנו עליו בחדש שבט שנת ס"א ליצירה וסמוך לזה חתימת העדים ועתה טוען היורש שהוא מצא הכתב בעזבון האפוטרופוס רבי משה הכהן נ"ע בן בלאץ עם שאר כתבים שהם מענין ירושת רבי שלמה הנזכר ולפי הנראה שר' חיים זה גבה כל הממון הזה מכלל האלף זהובים שהוא חלק אשתו משטר החוב הנזכר סך הממון הזה שנכלל בכתב הנזכר או שיפרע מממונו רבי חיים זה מה שהודה שיש לו מעזבון רבי שלמה הנזכר נ"ע ורבי חיים הנזכר השיב שהמאתים ושבעים זהובים גבה בשביל אשתו מכלל הממון הנכלל בכתב הנזכר וכבר הם כתובין בין שיטי שטר החוב הנזכר ושאר הממון הנכלל בשטר הנזכר שאין לו לגבותו משטר החוב של אשתו שלא גבה אותו בשבילה אלא הוא גבה הממון הזה בשביל ענין אחר שהיה לו לגבותו מעזבון ר' שלמה הנזכר ושהוא עשה חשבון עליו עם רבי משה נ"ע האפוטרופוס הנזכר ושעמד החשבון ביניהם בענין שלא נשאר אצל רבי חיים זה דבר מכל הממון הנזכר והיורש טוען כי בשטר ההורדה שנעשה ע"פ בית דין באותה שעה מזכיר כמה חובות היו עליו וכמה תביעות שהיה להם ליפרע מנכסיו ואין מזכירים שם שתבע רבי חיים שום תביעה ואם היה ליטול שום דבר מנכסים אלו היה לו לתבוע לפני בית דין והם היו דנין ליתן את שלו עתה רבינו הודיעני אם ראוי לגבות הממון הזה שהודה בו רבי חיים מכלל שטר החוב של אשתו ואם תמצא לומר שאין לגבות מה שבכלל ההודאה הנזכרת ממה שעולה בשטר החוב הנזכר הודיענו אם יש לרבי חיים ן' פציצה לפרוע הממון הנזכר ליורשים כיון שהודה או ישבע ויפטר כיון שאינו שטר הודאה גמור שלא אמר בו אתם עדי אף על פי שבזה כבר השיב לנו רבינו תשובה מספקת למבין מכל מקום מחמת שלא היתה השאלה מבוארת כל כך כאשר בארתיה עתה חזרתי ושאלתי לך לדעת האמת ע"פ המעשה כאשר הוא עוד טוען היורש שהשטר הזה עברה עליו שנת השמטה והשמיטתו שביעית ובית דין עיינו בשטר הנזכר ולא מצאו בו דבר מכל החיזוקים הרגילים לעשות בארץ הזאת בכל השטרות שאין כתוב בו שיתבע באיזה דין שירצה ושיגבה בכל צד שימצא הן בדין ושלא בדין ולא כתבו בו אחריות על כל נכסיו מקרקעי ומטלטלי ורבי חיים הנזכר הראה לנו נוסח הורדת בית דין שנעשית לאחר פטירתו של רבי משה הנזכר במקצת נכסיו לאשתו השניה וזוכר בהורדה הנזכרת מה שהתחלנו לספר בתחלת שאלה זו שתכף לפטירת רבי שלמה הנזכר שנכנסו בית דין לביתו וכתבו כל מה שנמצא בעזבונו ושנכלל בו יותר מארבעים אלף זהובים ושהוצרכו לתת מהממון חוב פלוני וחוב פלוני שהיו מצד המלכות ושאח"כ הראו לפני בית דין האשה שהיתה לרבי משה הנזכר מתחלה שטר כתובה מוקדם לזמן שטר כתובת האשה השנייה ודנו בית דין אז שתגבה האשה הראשונה הזאת שטר כתובתה מתחלה ושאחר כך הראו לב"ד לבית דין שטר חוב הזה של הבן והבת שכתבנו בתחלת שאלה זו ושהיה זמנו גם הוא מוקדם לזמן כתובת האשה השנייה ודנו בית דין ג"כ באותה שעה שיגבו הבנים האלו שטר החוב הזה מהממון הנזכר אחר שתגבה אמן כתובתה ושאחר שיגבה כל מה שאמרנו האשה השנייה כתובתה ובהורדה הנזכרת אומר ראובן שבית דין הנזכרים צוו באותה שעה למכור כל המטלטלין שנמצאו בעזבונו ונמכרו בכך וכך ואחר שראו בית דין הנזכרת נראה להם שאין לחוש לטענת שמטה כיון שכבר קודם שהגיעה שנת השמטה בא ליד בית דין ודנו שיגבה והיורש אומר מתוך שטר ההורדה הזאת אני רואה שמה שגבה ר' חיים ממכירת המטלטלין שהניח רבי שלמה בעזבונו שגבאם משטר החיוב הנזכר שהרי בית דין שבאותה שעה מכרו המטלטלים לפרוע החובות וצוו שיפרע החוב הזה מכל הממון ההוא ואנו רואין הודאה מבעלה של בעלת החוב גבה מעות מהאפטרופוס וקנה מטלטלין בערך ידוע ור' חיים בן פציצה טוען שלא היו דברים מעולם שהוא לא גבה בשביל אשתו רק מה שכתוב בין שיטות השטר והשאר עשה חשבון עם האפטרופוס ממה שהיה לו לקבל מהממון הזה לערך דברים אחרים בענין שלא נשאר בידו דבר מכל זה כפי מה שאמרנו למעלה בזה.
נחלת הכלל · She'elot u'Teshuvot haRosh, Vilna, 1881

על התשובה הזאת

זהו מקור הלכתי מתוך תשובות הרא״ש, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.