עוד ילמדנו ראובן שיש לו שטר חוב על שמעון במנה בנאמנות לו ולבאים מכחו וראובן איננו פה ובא לוי מכח שטר זה לתבוע לשמעון ושמעון משיב פרעתי ליהודה אח ראובן חמישים זהובים משטר זה בשביל ראובן ורצה להשביע יהודה על ככה וכאשר ראה יהודה זה כדי ליפטר מן השבועה הלך והביא הרשאה מראובן לתבוע ממנו זה השטר שהיה ביד לוי ובא מכח נאמנות על השטר לגבותו בלא שבועה במקום ראובן ושמעון משיב כבר נתחייבת לי שבועה כשתבעני לוי בשטר זה ועתה הורני אם תועיל הנאמנות גם לענין זה שלא יהיה נאמן לומר ליהודה פרעתיך בשביל ראובן כאלו היה אומר לראובן פרעתי שטר זה שוב תבע שמעון יהודה לדין ואומר לו תן לי חמשים זהובים שנתתי לך או השבע שלא נתתי לך ואומר שכך אמר כשנתן לו הנה חמשים זהובים תקח אותם ויהודה השיב לא נתת לי כלום ואם תרצה שאשבע באר דבריך באיזה ענין נתת לי ועל מה הוא ושמעון אינו רוצה לברר והביא עד אחד שהודה בפניו שקבל חמשים זהובים הודיעני אם יש שום שבועה על יהודה במה שכופר כי אף אם יודה לדבריו נראה שזה הלשון שאמר לו הוא לשון מתנה ולא דמי למנה לי בידך ואם יש כאן שבועה אם שמעון צריך לברר דבריו תודיעני כל הצדדין למען יצא הדין לאמתו כי קרוב הדבר שהוא דין מרומה כי כאשר יהודה בא בהרשאה ליפטר מן השבועה סבב העני טענה אחרת אולי יוכל להשביעו כסבור היה שיפטר בכך מן השבועה.
תשובות הרא״ש · כלל ע״א סימן ה׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · She'elot u'Teshuvot haRosh, Vilna, 1881
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות הרא״ש, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.
