תשובות הרא״ש · כלל ע׳ סימן ה׳ (ב׳)

תשובה דע לך בני שיחיה כי נכון הדבר לברר מהיכן נתחייב לו משום דנפישי רמאי אולי מתוך דבריו תתברר רמאותו וימצא שקרן בדבריו וכך אני נוהג לפסוק ולא דמי לשמא מלוה ישנה יש לו עליו דהתם בקל היטלנו עליו שבועה וטעם זה אינו אלא דלא נימא מגו דחשיד אממונא חשיד אשבועתא וכן כתבו הגאונים דצריך לברר מהיכן נתחייב לו דשמא הוא סבור שנתחייב לו וכשיברר דבריו ימצא שאינו חוב ודברים העשויים להשאיל ולהשכיר אם ראה אותן בידו בעדים אינו יכול לטעון עליהם לא לקוחין ולא ממושכנין אם יש עדים שהיו של המשאיל אבל אם אין עדים שהיו של המשאיל או שלא ראו אותן עתה ביד המחזיק בהן נאמן לומר לקוחין או ממושכנין בידי במגו דלא היו דברים מעולם או החזרתים לך (א"ה בדפוס וילנא עי' כלל הסמוך ס"ב במחודש מעין תשובה זו)