תשובות הרא״ש · כלל ס״ט סימן ה׳ (ב׳)

שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.

תשובה יראה לי שחייב הלוקח ליתן הדמים למוכר דבעל המלאכה כיון שלא נתחייב עדיין המעות בשעה שקבל עליו ליתנם דעדיין לא נעשית המלאכה לא נתחייב להמוכר כלום דהני טעמי דאמרינן בפ"ק דגטין (י"ג) על מעמד שלשתן לא שייכי אלא היכא שנתחייב כבר המעות ואף על גב דאסקינן דהוי הלכתא בלא טעמא מ"מ מעין אותו דבר דאיירי ביה מעיקרא הכי נמי איירי במסקנא אלא שסותר הטעמים מחמת פירכא ואין לומר אם בעל המלאכה פטור גם הלוקח פטור שהרי אדעתא דהכי מכר לו שיתן לו בעל המלאכה המעות ואין לו על הלוקח כלום ואין לך אונאה גדולה מזו שהיה סבור שזה יתחייב לו המעות ולא נתחייב לו ודמיא להא דאמרינן בפרק הזהב (מ"ו) אמר רבי אבא אמר רב הונא מכור לי באלו קאמר ואף על גב דאמר באלו דמשמע הן רב הן מעט כיון שהזכיר מכר נתקיים המכר וצריך להחזיר אונאה הכא נמי כיון שקנה ממנו נגמר המקח ואם בעל מלאכה לא יתן חייב הלוקח ליתן הדמים ושלום כנפש אשר בן ה"ר יחיאל זצ"ל.
נחלת הכלל · She'elot u'Teshuvot haRosh, Vilna, 1881

על התשובה הזאת

זהו מקור הלכתי מתוך תשובות הרא״ש, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.