תשובה אם שמעון יצא ללוי סתם במעות ואומר מאה זהובים יש לי משל ראובן אתנם לך ולא הזכיר לו שכר החפץ לית דין צריך בשש שצריך ליתנם לו ואפי' אמר מאה זהובים שאני חייב לראובן משכר החפץ אתנם לך חייב ליתנם לו כיון שהודה שהיה חייב לראובן מאה זהובים משכר החפץ ולאו כל כמיניה לומר נסמכתי על מה שהייתי עתיד להשתמש בחפץ אלא כיון שאמר שאני חייב לראובן הרי הודה ונתחייב בהן ללוי אבל אם לוי מודה שעל שכר החפץ הבטיחו לתת לו ולא היה לשמעון ממעות ראובן אלא שכר אותו החפץ אינו חייב ללוי כלום אפילו דמי השכר שנשתמש בחפץ עד אותו היום דשכירות אינה משתלמת אלא לבסוף והיינו כשיחזיר החפץ כדמוכח בההיא דעשה לי שירים ונזמים ואקדש אני לך (קדושין מ"ח) הילכך אין כאן לא מלוה ולא פקדון.
תשובות הרא״ש · כלל ס״ט סימן י״א (ב׳)
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · She'elot u'Teshuvot haRosh, Vilna, 1881
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות הרא״ש, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.