תשובה הנה שמעון טוען שיצא לו לוי בחמישים זהובים בקנין ליתנם לו לזמן קצוב ולוי מודה שיצא לו בהם אבל בלא קנין ובלא זמן קצוב מה שאומר לוי שיצא לו בהם בלא זמן קצוב זו אינה טענה כי סתם הלואה שלשים יום כ"ש בנדון זה שנכנס ליתנם לו לזמן שהיה ראובן חייב לפרעם אבל מה שאמר שהיה בלא קנין זו היא טענה טובה ליפטר כי במעמד שלשתן לא קנה שמעון כיון שלא היה לראובן מעות באותה שעה ביד לוי כי מעמד שלשתן אינו קונה אלא כשאומר לו מנה לי בידך או מלוה או פקדון תנהו לפלוני במעמד שלשתן ובנדון זה שלא היה לוי חייב לראובן כלום באותה שעה כי לא באו לידו עדיין באותה שעה מהאלמעונה שהיה גובה כי שמעון עצמו טען שאמר ראובן ללוי תן חמישים זהובים לשמעון בעל חובי ולא אמר לו שאתה חייב לי או שיש לי בידך תנהו לשמעון אלא נדר לו על העתיד לגבות הילכך לא קנה מכח מעמד שלשתן אלא מכח קנין שהוא טוען שהיה שם ולוי כופר ואומר שלא הקנה בקנין וישבע שהוא כדבריו שלא היה שם קנין ויפטר אשר בן הרב ר' יחיאל זצ"ל.
תשובות הרא״ש · כלל ס״ט סימן י׳ (ב׳)
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · She'elot u'Teshuvot haRosh, Vilna, 1881
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות הרא״ש, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.
