ילמדנו רבינו שמעון הלך לארץ רחוקה והרשה לראובן לתבוע לכל מי שיש לו תביעה אצלו ובכח ההרשאה תבע ללוי ואמר לו תן לי חפצים שהפקיד אצלך שמעון ולוי משיב אותם חפצים לא הפקיד שמעון אלא משכנם לי במנה והוא לא צוה לך לתבעו תביעה זו שהוא יודע שהדבר כך ואם צוה יבא ויקבל חרם סתם שאינו משביעני להכעיס ואז אשבע על טענתו שאם הוא היה בכאן כך היה הדין ואת לא עדיפת מיניה וראובן משיב שמעון צוני לתבעך ומה שאתה אומר שיבא וישבע מאחר שהוא בארץ רחוקה אין לי להמתין בתביעתי ולא להניח השבועה שאתה מחוייב לי מן התורה בשביל התקנה שתקנו הגאונים שיחרים קודם חרם סתם.
תשובות הרא״ש · כלל ס״ב סימן ב׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · She'elot u'Teshuvot haRosh, Vilna, 1881
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות הרא״ש, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.