כיון שהאפטרופוס טוען בפי' שנתנם לו בפרעון האלף ות"ק זהובים היאך מצי אידך למימר סיטראי נינהו מי ששטר בידו ואומר המעות שנתת לי היו מחוב אחר שהיית חייב לי נאמן במגו דלא היו דברים מעולם ויגבה חובו על פי השטר שבידו אבל זה שאין עליו שטר ולא שום זכות על היתומים אחיו היאך יאמר קבלתי אלף ות"ק זהובים להוציאם בשביל שאני גדול אחי יותר נאמן האפטרופוס שטוען נתתים לפרעון באלף ות"ק זהובים שהיה לך ליקח יותר על אחיך ואם היה רוצה להוציא הוצאות מרובות בשביל שהוא גדול אחי היה לו לתבוע אותן הוצאות מהאפוטרופוס ואם היה נראה לאפוטרופוס הממונה על נכסי אביו דין שיתן לו הוצאותיו מתפיסת הבית היה נותנם לו ואם לא היה נראה לו דין היה אומר לו כל זמן שאני אפטרופוס ועלי מוטל לשקוד בתקנת היתומים הקטנים איני רוצה שתבזבז נכסיהם הלכך טענת האפטרופוס טובה ופרוע הוא מאותן האלף ות"ק זהובים ושלום אשר בן ה"ר יחיאל זצ"ל.
תשובות הרא״ש · כלל ס״א סימן ב׳ (ב׳)
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · She'elot u'Teshuvot haRosh, Vilna, 1881
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות הרא״ש, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.
