וכתב לו רבי חזקיה דברים כנגד השאלה והשיב עליהם שלומך יהי נצח הרש"צ אשר כתבת בדינא דמורדת אשר הכניסה מלבושים לבושים עליה לבעלה ועתה בעת מרידתה בלו קצת ועדיין הם ראויין ללבישה אם יוטל על בעלה לשלם דמי פחיתותם הנה בפסקים כתבתי לשון הרי"ף ז"ל שכתב בדינא דמתיבתא דנכסי צאן ברזל אפי' בלו הרבה לא משלם בעל הפחת כל זמן שראויין להשתמש בהן מעין מלאכתן ראשונה ואף על גב דדינא דגמרא אינו כך כמו שהוכיח רי"ף ז"ל ביבמות בפרק אלמנה (ס"ו) בשמעתין דהמכנסת שום לבעלה דבצאן ברזל מחוייב בעל בכחש וביתרות דמים מ"מ כתב דבתר מנהגא אזלינן ולא נהגו כן אלא כל זמן שראויין למלאכתן לא משלם בעל פחת דמיהם ואני סבור שכתבתי בענין אחר ואשה שהכניסה מלבושים לבושים עליה לבעלה איני קורא להם נכסי צאן ברזל שאין דרך לשום המלבושים שעל הכלה ונכסי צאן ברזל היינו שומת נכסים שאשה מכנסת לבעלה כההיא דפרק מציאת האשה ודפרק אלמנה המכנסת שום לבעלה, אשר בן ה"ר יחיאל ז"ל.
תשובות הרא״ש · כלל מ״ג סימן ח׳ (ב׳)
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · She'elot u'Teshuvot haRosh, Vilna, 1881
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות הרא״ש, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.
