ומה שכתבת בשם מורי דבעינן נקב כשפופרת הנוד לבטל מתורת כלי מורינו לא כתב כן אך די בנקב קטן כל שהוא בשוליו ואכתוב לכם דברי רבינו שמשון והכרעת מורינו תנן בפ"ד דמקואות השוקת שבסלע אין ממלאין ממנה וכו' כדלעיל עד נקבה מלמטה או מן הצד ואינה יכולה לקבל מים כל שהוא כשר וכמה יהא בנקב כשפופרת הנוד אמר ר' יהודה בן בתירא מעשה בשוקת שהיתה בירושלים וכו' ופי' רבינו שושון לכאורה מתני' משמע דאיירי במי גשמים המקלחין מן ההר לשוקת ומן השוקת למקוה ראשון ראשון נפסל בשאיבה עד שינקב כשפופרת הנוד לב"ה ולב"ש עד שתפחת אבל לפי סוגיא דפ"ק דיבמות דמייתי לענין עירוב מקואות על כרחך איירי בשוקת שבסלע שאינו כלי ולא היו בה ארבעים סאה אלא שמחובר בנקב כשפופרת הנוד למקוה שלם אבל לבטל הכלי שאינו פוסל המקוה מטעם השאיבה סגי בנקב כל שהוא בשוליו ופלוגתא היא בתוספ' דתניא קסטלין המקלח מים בכרכין אם היה נקוב כשפופרת הנוד אינו פוסל את המקוה ואם לאו פוסל את המקוה הלכה זו העלו בני אסיא ליבנה ג' רגלים לרגל שלישי הכשירוה להם אפילו נקוב כמחט אמר רבי אלעזר ברבי יוסי הלכה זו הוריתי ברומי לטהר וכשבאתי אצל חברי אמרו לי יפה הורית בד"א מן הצד אבל מלמטה אינו פוסל פירוש כל זה מדברי חבריו שאמרו יפה הורית דבמה דברים אמורים שפוסלת עד שיהא בנקב כשפופרת הנוד מן הצד אבל אם היה הנקב בשולי הקסטלין מלמטה אינו פוסל אם יש בנקב כמלא מחט כל זה מדברי רבינו שמשון והא לכם הכרעת מורינו ולשונו ונראה דהלכה כרבי אלעזר בר' יוסי דמעשה רב וחבריו נמי הודו לו שיפה עשה ואף על גב דפשטא דסתם מתניתין משמע דוכמה יהא בנקב קאי אמאי דסליק מיניה משמע דאפי' ניקבה למטה בשוליו בעינן כשפופרת הנוד מכל מקום כיון דסתמא דגמרא מייתי לההיא דשוקת יהוא בפ"ק דיבמות לענין עירוב מקואות [אלמא] לא קיימא אניקבה מלמטה לענין לפסול המקוה דהתם לא בעינן כשפופרת הנוד אלא כמלא מחט וכרבי אלעזר ברבי יוסי וכן מצינו בפסקי רבינו שמחה ז"ל דנקבה למטה בשוליו שאין יכול לקבל מים כל שהוא לא בעינן כשפופרת הנוד עד כאן לשון ה"ר מאיר ז"ל ועוד הביא רבינו שמשון ראיה מההיא דגמרא דקאמר ניקבו מעט וניקבו כל שהוא אלמא דבשוליו סגיא בכל שהוא, ואתם ותורתכם שלום אשר בן ה"ר יחיאל זצ"ל.
תשובות הרא״ש · כלל ל׳ סימן ד׳ (ה׳)
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · She'elot u'Teshuvot haRosh, Vilna, 1881
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות הרא״ש, מוצג בנוסחו המקורי, בלי הערות השוליים של המהדורה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.
