תשובות הרא״ש · כלל ל׳ סימן ד׳ (ד׳)

מי אני הצעיר לבא אחרי מלכים אשר כבר עשוהו אך אשר קבלתי מפי רבנא מאיר ז"ל כאשר למדתי מסכת מקואות לפניו וסיימתי המסכתא לפניו אמרתי למורי תמהני אשר שמעתי שכמה גדולים נצטערו לנקות מקוה שמימיו נובעים כי לי נראה שהשומעים מפי הגדולים טעו כי הגדולים דקדקו איך יטהרו מקוה שמימיו מכונסין והשומעים טעו אף במקוה נובע ולא כן הוא דמקוה שהוא נובע ואין בו כי אם רביעית ממלא בכתף לכתחלה וטובל בו ואינו נפסל בשביל השאיבה והודה מורי ואלו הראיות תנן בפ"ק דמקואות למעלה מהן מי מעין שמימיו מועטין שרבו עליו מים שאובין שזה למקוה לטהר באשבורן ולמעין לטהר בו בכל שהוא אלמא חזינן דמעין שרבה עליו מים שאובין מטהר באשבורן היינו מקואות שלנו שנובעין ממקורן והן אשבורן ותו תנן במס' מקואות פ"ה בתחלתו מעין שהעבירו ע"ג השוקת פסול העבירו ע"ג שפה כל שהוא כשר חוצה לפי שהמעין מטהר בכל שהוא והאי שוקת הוא כלי ולא שוקת שבסלע דא"כ אף בתוכו כשר להטביל והאי שוקת שהוא כלי אף בתוכו היה כשר להטביל אלא משום גזירה כאשר מפרש אלמא דמחובר למעין אינו נפסל בשאיבה מדכשר להטביל חוצה לו כשהעבירו על גבי שפה דאלו היה נפסל בשאיבה היה פסול גם חוצה כיון דמים שאובין מפסיקין בין מים שעל השפה ובין מים של המעין כדמוכח בתוספתא מעין היוצא לתלמי ומתלמי לבריכה ראשונים הרי אלו פסולים מפני שהן נשאבים כיצד הוא עושה נוקבו מעט ומבטלו בכל שהוא ונמצאו מים מועטין מטהרים את המרובים פי' תלמי הוא שם כלי ושאיבת התלמי מפסיק בין המעין לבריכה פוסל את מי הבריכה וכשנוקב את התלמי בשוליו כל שהוא נתבטל מתורת כלי ונטהרו המים המרובים שבבריכה ע"י המים מועטין שמן המעין לתלמי אלמא לא נפסלו המים שבשוקת מדכשר להטביל על השפה וכ"ש מים שאובין שנפלו למעין ונתערבו בהם שאינו נפסל דאפילו בלא תערובות רק שהוא מחובר למעין אינו נפסל והקשה רבינו שמשון על ההיא דתלמי ואפילו בלא נקיבה לתכשרי כולהו כיון שמחוברים למעין דאפילו מעין שריבה עליו מים שאובין מטהר בכל שהוא כדתנן בפרק קמא ואפילו בתוך הכלי עצמו שרי לטבול כדמוכח בריש חומר בקדש שמטבילים כלי בתוך כלי שיש בפיו כשפופרת הנוד והאי תלמי נמי יש בפיו כשפופרת הנוד מדמכשיר מי הבריכה לאחר נקובה כל שהוא ועוד קשה ממתני' דקתני מעין שהעבירו על גבי השוקת פסול אמאי פסול כיון דמי השוקת מחוברין למעין דמטהר בכל שהוא כל זה לשון רבינו שמשון ותירץ דמן התורה מותר להטביל בתוך השוקת המחובר למעין דמטהר בכל שהוא כמו שמטבילין כלי בתוך כלי שיש בפיו כשפופרת הנוד שמחובר למקוה אלא שחלקו חכמים בין כלים המטלטלין לכלים המחוברים דאי שרית להטביל בשוקת המחובר למעין אתי נמי להטביל בשוקת שחרדלית של גשמים מקלחין לתוכו או בשוקת המחובר למקוה ואין בו כשפופרת הנוד וכל שבתוכו הוו שאובין אבל כשהעביר ע"ג שפה כל שהוא הרי הכל מחובר למעין הרי מכל הלין ראיות מוכיח שאין המעין כשר נפסל בשום שאיבה.