תשובות הרא״ש · כלל כ״ב סימן ח׳ (ו׳)

המין השלישי שהוא דבר המוקצה מחמת מצותו כגון עצי סוכה ונוייה אסורין והוא ששנינו (ביצה ל’) אין נוטלין עצים מן הסוכה ומנין לעצי סוכה שאסורין כל שבעה ותניא (ביצה ל’) סככה כהלכתה ועטרה וכו' אלא שלנויה מועיל תנאי כדקתני סיפא ואם התנה עליה הכל לפי תנאו אבל עצי סוכה אפילו רעועה לא מהני תנאה דלכל שבעה אתקצאי ואי נפלה הדר בני לה זהו דעת הרב אלפסי ז"ל בפ' המביא והשלישי התם (ביצה ל’) אין נוטלין עצים מן הסוכה אלא מן הסמוך לה ורבי שמעון מתיר ושוין בסוכת החג בחג שהיא אסורה ופריך ומי לא מהני בה תנאה והתניא סככה כהלכתה ועטרה וכו' ואם התנה עליה הכל לפי תנאו ופריק אביי ורבא באומר איני בודל מהם כל בין השמשות אבל עצי סוכה דחיילא עלייהו קדושה איתקצאי לשבעה והרב אלפסי ז"ל לא חשש לפסוק פירוקא דרב נחמן בר יצחק לתרץ למתני' בסוכה רעועה משום דאותו תירוץ אליבא דר' שמעון דשרי במותר שמן שבנר ולא קיי"ל בהא כרבא גם לא הזכיר תירוצו של שמואל לתרץ לסיפא בסוכה דעלמא וזה היה דעתו לסמוך על תירוץ אביי ורבא דאמרי איני בודל מהן כל בין השמשות אלמא איכא לאיפלוגי עליה בין עצי סוכה לנויה הילכך לא צריכא לתרוצי בסוכה דעלמא אלא בסוכה דמצוה דסיפא אתאן לנויה ואף ע"פ שלא הוזכרו נוייה בברייתא כיון שהזכיר ברישא מן הסמוך לה אסורייתא כדפריש רב מנשיא (ביצה ל’) גבי מתני' וקאמר דבסוכת החג שאסורה כלומר הסמוך לה ונוייהן הדומין לה וקאמר דאם התנה עליהן אף על גב דלעצי סוכה לא מהני תנאה לנוייהן מהני תנאה וכל שכן לאסורייתא וזה הדרך נוטה למה שאמר בירושלמי על זו המשנה אמרינן בשם שמואל בשלא נתכוון לעבותה אבל נתכוון לעבותה אסור בשלא התנה אבל התנה מותר (כי) רב נחמן ברבי יעקב בעי וכי אדם מתנה לסתור אהלים אמרינן בשם שמואל בטפלי פירוש מה שטפל לה לסוכה דהיינו אסורייתא דלהכי מהני תנאה ובלא תנאה אסור במכוין לעבותה הרי נתברר דלנוייה מהני תנאה אבל לעצי סוכה לא מהני תנאה ואפילו בסוכה רעועה משום דדמי למותר שמן שבנר ושבקערה (שבת מ"ד) שאף ע"פ שאדם מצפה אימתי תכבה נרו אסור.