ואמרתי לו דלא דמי לשכחה דהתם איכא שכחה בקמה ואיכא שכחה בעמרים זה אחר זה הילכך דינא הוא דמחייב בשכחת עמרים אף על גב דלא הוי בר חיובא בשעת קמה אבל בחלה דאינה חייב אלא פעם אחת כיון דלא הוה בה שיעורא בשעת חיובא דהיינו משתטיל מים בקמח אעפ"י שתפחה העיסה ונתרבית אזלינן בתר מעיקרא.
תשובות הרא״ש · כלל ב׳ סימן י״ד (כ״ו)
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · She'elot u'Teshuvot haRosh, Vilna, 1881
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות הרא״ש, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.