תשובות הרא״ש · כלל י״ד סימן ג׳

ואחר שאיבת המים מיד בתחילת הלילה יבדוק החמץ ולא יעשה דבר אחר עד שיבדוק ואפילו ת"ח ויש לו עת קבוע ללמוד בתחלת הלילה ידחה למודו עד שיבדוק וכל שכן שלא יאכל ולא יעשה שום עסק אחר כדתנן (פסחים ב') אור לי"ד בודקין את החמץ לאור הנר לפי שאז בני אדם מצויין בבתיהם ואור הנר יפה לבדיקה ואף על פי שאור האבוקה גדול מאור הנר שהרי אמרו אבוקה להבדלה מצוה מן המובחר אפילו הכי אין לבדוק לאור האבוקה לפי שאין יכול להכניס לחורין ולסדקין שירא שמא ישרוף הבית ולכך נהגו באשכנז לבדוק בנר של שעוה ולא בנר של חלב לפי שירא שיטיף ממנה על הכלים ועל האוכלין ולא בנר של שמן לפי שירא שיטיף ממנו על הבגדים ויקח הנר בידו ויברך בא"י אמ"ה אקב"ו על ביעור חמץ ומיד יתחיל לבדוק ולא ידבר בין ברכה להתחלת הבדיקה וי"א שאין לבודק לדבר עד שיגמור הבדיקה ויש מוסיפין עוד שאם סח במילי דעלמא שלא מעין הבדיקה שצריך לחזור ולברך וכל זה איננו שוה לי אלא שיזהר שלא ישיח בין ברכה להתחלת הבדיקה ואחר שהתחיל לבדוק לא הויא שיחה הפסק להטעין ברכה מידי דהוי אישיבת סוכה וכאדם המדבר בתוך סעודתו דלא הויא שיחה הפסק אחר שהתחיל המעשה אלא בתפילין משום דברכה ראשונה קיימא נמי אהנחת תפילין של ראש ואם שח צריך לברך פעם אחרת להניח תפילין לפר"ת ז"ל ולפרש"י ז"ל כיון דתרי מצות נינהו ולא מעכבי אהדדי ואם לא שח אין צריך לברך על מצות תפילין א"כ הוי היסח הדעת ומיהו לכתחלה טוב ליזהר שלא יעסוק בשיחה בטלה כדי שישים אל לבו לבדוק בחדרים ובעליות ובכל מקום שמכניסין בו חמץ ואם בעל הבית אינו יכול לטרוח ולבדוק בכל מקומות הבית יעמיד מבני ביתו אצלו בשעה שמברך ויתפזרו לבדוק איש איש למקומו על סמך ברכת בעל הבית כדתניא בתוספתא דברכות י' שעשו מצוה אחת אחד מברך לכלן.