תשובת רבי שמואל הלוי ז"ל אני שמואל הלוי מבקש מלפני כבודך שתצוה על מורשי הקהל שלא ירדפו אחרי כאשר ירדוף הקורא בהרים ויניחוני שוקט על שמרי כי כלנו יודעים שאין להם שום טענה עומדת ומה שטענו בענין חלק ושהיא אסמכתא כפי דעתם ובענין הסילוק שאומרים שנסתלקתי כבר טענו את זה פעם אחרת וכבר השבתי אותם תשובה נצחת ומה שטענו בענין שהוא אונאה ודבר שלא בא לעולם ואין אדם מקנה לחבירו דבר שאינו ברשותו אף על פי שיש לי טענות ברורות לבטל טענותם מדין תורה לבד אפילו הכי איני רוצה להאריך הזמן ללא יועיל כי יש לו למורי נר"ו לילך אחר המנהג ואם תסתפק במנהג יש אנשים בעיר יודעים מנהגי הקהל תשאל אותם והם יבררו המנהג ואז תדע כי כל דבריהם כחוכא ואטלולא ועוד אני אומר לכבודך כי זאת החכירות ושאר חכירות המסים הם דת מדתי המלוכה ודינא דמלכותא דינא ומה שטענו שבעוד שהיו מכריזין על החכירות שהתנו הקהל שלא ידור כלום שום אדם לשום אדם אחר כדי שלא יוסיף עליו ולא ייעד לו במתנה ולא בהבטחה כדי שלא תעשה קנוניא על החכירות ואומרים שאני עברתי על תנאי זה אני תמה מאד על דבריהם שאומרים שהתנו הקהל זה ודבריהם סותרין זה לזה ואמרו שבעוד שהיו מכריזין קודם שנחכר התנו כן וא"כ עם מי התנו אלא כך היתה הצעת הענין שכשהסכימו הקהל לעשות זאת החכירות הטילו חרם שלא יהיה שום אדם נותן ולא מיעד שום דבר לשום אדם כדי שלא יוסיף ולא תהיה כזאת בישראל שהייתי עובר כלל עליו וה' אלהים הוא יודע וישראל הוא ידע כי לא במרד ולא במעל נדרתי מאלמעונת היין לר' משה ן' עקאדה וחבריו אלא שאני הייתי מתיירא לחכור את החכירות מפני אלמעונת היין שהרבה פרשים אלמים היו משימים יין והיו מפצירין ומגזמין בענין שהייתי מתירא להפסידו וספרתי משכונותי וערבי ושטר חוב שעשיתי והאנז"ל שהיא בשמי אחזיר להם האנז"ל שלכם ואסתלק ועל מנת שיחזירו לי שלי מיד אמרתי שהייתי מחזיר להם האנז"ל ואסתלק וליום שני אמרתי לנאמן של הקהל שהיה נותנם לי מיד והייתי מחזיר האנז"ל כמו שאמרתי ואסתלק (לשון זה מגומגם) ואמר שלא היה נותן שום דבר מהם ומפני זה הלכתי למעיינים ולאנשים מהקהל שהיו מקובצים בבית דודי ואמרתי להם אם תשלימו התנאי בהחזרת הכל גם אני אעמוד בדבורי אחזיר לכם האנז"ל ואסתלק ושיהיו מצוים על הנאמן ליתנם לי ואם לאו שהייתי נשאר בחכירותי והשיבו לי שהייתי עושה מה שהיה נראה לי ואני עמדתי בשלי והם עמדו בשלהם והוצרכתי להוציא ממון גדול שפרעתי רוב השליש הראשון בסוף חדש מאי"ו קודם שהתחלתי לגבות שום דבר מהחכירות כי התחילה חכירות מחדש יינ"ירו והם בכל זה שתקו והודו וכן עשיתי בשליש השני ולא די בזאת אלא שהכריחוני ליתן מן השליש מוקדם כאשר טענתי.
תשובות הרא״ש · כלל י״ג סימן כ״א (ו׳)
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · She'elot u'Teshuvot haRosh, Vilna, 1881
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות הרא״ש, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.
