וששאלת ראובן לוה משמעון ק' דינרים גאקישי"ש ובמקומם אינו יוצא ובשעת ההלואה היו נותנין ששה גאקישי"ש בזהוב וראובן טוען שרוצה לפרעו כשעת ההלואה וטען שמעון כי בשעת ההלואה היה לו לראובן גאקישיש אעפ"י שנתיקרו לראובן נתיקרו והיה נראה לך שטענת שמעון טענה כיון שטוען בברי שבשעת ההלואה היה לו לראובן גאקישיש ובהיתר הלוה לו כדאמרינן יש לו סאה לוה עליה כמה סאין ועוד אפילו לא היה לו לראובן גאקישי"ש יכול שמעון להקנות לראובן פרוטה מאותה מטבע בשעת ההלואה ולוה עליה כמה דינרין ואם לא ירצה ליתן לו משלו יקנה לו במתנה על מנת להחזיר וכיון שיכול לעשות בהיתר לא שביק היתרא ועביד איסורא כדאמרינן גבי פרוזבול (פרק השולח ל"ז) דנאמן אדם לומר פרוזבול היה לי ואבד דכיון דתקינו רבנן פרוזבול לא שביק היתרא ואכיל איסורא הכא נמי כיון שיכול לעשות בהיתר לא שביק היתרא ואכיל איסורא.
תשובות הרא״ש · כלל ק״ח סימן ז׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · She'elot u'Teshuvot haRosh, Vilna, 1881
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות הרא״ש, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.