תשובות הרא״ש · כלל ק״ח סימן י״א

שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.

ילמדנו רבינו רבית ע"י גוי אסורה או מותרת כי שמעתי מתירין ותולין באותה ששנינו באיזהו נשך (ע"א) גוי שלוה מעות מישראל ובקש להחזירם מצאו ישראל ואמר לו תנם לי ואני אעלה לך כדרך שאתה מעלה לו מותר ואם העמידו אצל ישראל אסור ורוצין לומר שכך הדין אם אדם שולח משכונות של ישראל ע"י גוי אם לא עמד אצל ישראל מותר ולדברי ר"ת שאומר לפי המסקנא אפילו העמידו אצל ישראל מותר דאין שליחות לגוי אפילו לחומרא ואינו אסור אלא אם כן נשא ונתן ביד שכן הדין כאן שמותר משכונו של גוי לישראל ולהלות עליו ברבית אפי' במעמד שלשתן וכן בשעת הפרעון רק שלא יקבל הישראל הרבית שסבורין לומר שלא אסרה תורה אלא רבית מידו או מיד שלוחו ואף אני אוסיף לדבריהם שאם יתן הרבית על גבי קרקע יהא מותר שהרי לענין גט טלי גיטך מעל גבי קרקע אינו כלום שאינו מידו ולא מיד שלוחו ואין אלו הדברים ראויין לשמוע ואלו היה היתר זה אמת לא היתה שותקת הגמרא מללמדו והיתה תופסת דרך רחוקה בגוי שלוה ובקש להחזיר ואין הנדון דומה לראיה דהתם כשתסלק שליחות הגוי ומעותיו הוא מלוה ברבית אבל כאן כשתסלק שליחות המעות של ישראל הן ואין הגוי עושה אלא מעשה אצטבא או כשמוליך כהולכת הקוף וראיתי כתוב בשם רבינו יצחק שהיה מתיר משום דאימור אקנייה ליה משכונו דלא שביק התירא ואכיל איסורא אבל קשה לי לסמוך על היתר זה במקום שאינם בני תורה ואין חוששין בדבר עד ששולחין ע"י סרסורים יהודים ואינן חוששין ואנא יבא דבריך לגדור גדר בדבר ולעשות סייג.
נחלת הכלל · She'elot u'Teshuvot haRosh, Vilna, 1881

על התשובה הזאת

זהו מקור הלכתי מתוך תשובות הרא״ש, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.