ועל השאלה הראשונה שאלוהו למה לא השיב לשליח ששלח לו רבי שלמה אחר שיצא מתפיסה להתרות בו שיבא ויגבה חובות העסק שלא יפסדו בעבור עליהם שש שנים והיה לו להשיב אז כמו שהשיב אחר כך שלא היה בידו כלום או שפרע והשיב רבי ישראל כי אין לו להשיב על תביעה זו כי כבר השיב עליה ועל התביעות הבטלות שתבע לו ואין לו מה להשיב יותר ואני אומר כי היה לו להשיב וליתן טעם וראיה למה לא השיב לשלוחו ששלח להתרות בו ראוי היה כשהתרה בו שלוחו של רבי שלמה ההתראה הנזכרת שהיה לו לרבי ישראל לקרוע בגדיו ולזעוק זעקה גדולה ומרה להרעיש כל העולם על ממון כזה שפרע ותבע ממנו פעם אחרת והיה לו להשיב לשליח היאך אתה אומר לי דברים הללו והלא הוא יודע כי פרעתי לו כל זה הממון והחזיר לי שטרי וקרעתיו והרי הוא לפניך קרוע ולא היה לו להפרד מהשליח בשתיקה שהיא כהודאה ואם יאמר ר' ישראל שכך השיב לשליח היה לו לומר לפני הדיינין כששאלוהו למה לא השיב כך וכך השבתי ואף אם היו שואלין לו אלף פעמים על כל פעם ופעם היה ראוי שישיב ויוסיף צעקות ותלונות על תמהון כזה שיפרע אדם ממון גדול ויחזרו ויתבעוהו ממנו אלא שניכרין דברי אמת ששתק בשביל שהתחלת השקר ועזות הפנים קשה לו לאדם והעלים והסתיר שקרו עד שהטילו החרם ואז לא היה יכול לטעון [כלום ליתן אחר כי אם היה אז שותק לא היה יכול לטעון וגם כך] כלום ועוד שאלוהו הדיינים שיאמר בפני מי פרע אלו המעות הנזכרים והשיב שאין לו להשיב על זה אין זו תשובה הוגנת דודאי חוב שאדם לוה מחברו עביד דיזיף בצינעא ופרע בצינעא אבל שטר עסק שהיה כולו שטרי חובות על גוים אית ליה קלא בפריעתם ובנגישתם באותו זמן שנתקלקלו החובות והיו הגוים מזמינים את היהודים לערכאות הגוים להוציא מידם שטרי חובותיהם והיו מצויים כל היום יהודים בערכאות של גוים יש מהם בדוחק הגוים שהזמינום לבא שם ויש מהם לגבות חובותיהם מן הגוים על ידי נכוי (ס"א שנתנו לשופט שוחד) במאמר המלך אי איפשר שיפרע שטרי חובות רבים כאלו הכתובין בפנקס בלא כפייה ונגישה גדולה ובפומבי גדול שיהא ידוע ליהודים ולגוים וכל דבר שאי אפשר להיות בצינעא אלא בידיעת העולם לא האמינה התורה את האדם להיות נאמן עליה בשבועתו עד שיביא ראיה לדבריו כדאיתא בסוף פרק השוכר את האומנין (פ"ג) ההוא גברא דהוה מעבר חביתא דחבריה בריסתקא דמחוזא תברה בזיזא דמחוזא אתא לקמיה דרבא אמר ליה ריסתקא דמחוזא שכיחי בה אינשי אייתי ראיה ואיפטר א"ל רב יוסף בריה כמאן כאיסי דתניא איסי בן יהודה אומר אין רואה שבועת ה' תהיה בין שניהם אין רואה הא יש רואה יביא ראיה ויפטר אמר ליה אין כאיסי וסבירא לן כותיה.
תשובות הרא״ש · כלל ק״ז סימן ו׳ (ח׳)
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · She'elot u'Teshuvot haRosh, Vilna, 1881
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות הרא״ש, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.
