תשובות הרא״ש · כלל ק״ז סימן ו׳ (ז׳)

שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.

כל זה סברתי והארכתי להודיע שאין כח ורשות להוציא את הדין חלוק מתחת ידו שצריך לגמור ולהשלים את הדין כדי להטיל שלום בעולם ולכך נתנו חכמים רשות לדיין לפסוק לפי ראות עיניו במקום שאין הדבר יכול להתברר בראיות ובעדיות פעמים באומד הדעת ופעמים כמו שיראה הדיין בלא טעם ובלא ראיה ובלא אומד הדעת ופעמים על דרך פשרה ובדין זה שהדבר ידוע שהנתבע טוען ברמאות כמו שאבאר לזכותו אי אפשר כמו שאמר רז"ל מדבר שקר תרחק להסתלק אי אפשר כמו שכתבתי אם כן על כרחו זקוק הדיין לדונו לפי אומד דעתו ועתה אכתוב למה אראה לי שטענות הנתבע רמאות ותשובות גנובות בקטן אחל תחלת תשובותיו שאמר שטרות רבות נתחייבתי לך מחובות ומקרן ומחכירות ופרעתי לך הכל מה לו לכלול שטרי חובות בתשובה זו היה לו להשיב למה אתה תובעני תביעה זו והלא פרעתיך בכך וכך ממון שנתתי לך בזמן פלוני בכך וכך חובות שסייעתי לגבות והילך השטר קרוע שהחזרת לי אחר שגמרתי כל הפרעון וכך ראוי על תביעה כזאת להשיב לכל מי שבא לצאת ידי שמים והבריות לא להוסיף חוב זה עם שאר החובות לומר פרעתי בסתם כל מה שנתחייבתי לך לעולם אלא שהשקר צריך קיצור כי אין לו מעמד רגלים ואם היה גדול וארוך בקל יפול.
נחלת הכלל · She'elot u'Teshuvot haRosh, Vilna, 1881

על התשובה הזאת

זהו מקור הלכתי מתוך תשובות הרא״ש, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.