תשובות הריב״ש · חלק נ״ב סימן א׳

מה שכתבת שאחריך לאשה אחר מיתת הבנות אינו כלום כיון שהראשון ראוי ליורשו דירושה אין לה הפסק זה הי' אמת אם הי' נעשה בין יהודים במקום שדנין דיניהם בדיני ישראל אבל המצוה הזה היה דר במיורקה בחזקת עובד ככבים וכן האשה הבאה לירש מכח הצואה גם היא שם בחזקת נכרית וכן הללו הבאים לירש מחמת קורבה גם הם דרים שם בחזקת נכרים וגם ביהדותם הי' להם לדון בדיני עובדי ככבים כי כן נהג מעולם קהל מיורקה מרצונם וא"כ איך ילך ויסע ממקומו אחד משתי הכתות וילך ארץ מרחקים שידינו לו בדיני ישראל יבאו במיורקה לפני הדיין שלהם שהוא הגזבר ומי שיזכה ויחזיקהו הגזבר בנכסי המוריש הוא היורש ועוד שאם יתן הנפקד הפקדון אל הבא לירש מחמת קורבה אף אם יהיו לו עדים שהוא הקודם הנה האשה תוציא ממנו בדיני עובדי כוכבים ואינו מן הדין שיהי' הנפקד לוקה בעד הפקדון כמ"ש הר"ם ז"ל (פ"ז מה' שאלה ופקדון) שהמפקיד אצל חבירו ורצה הנפקד לפרש לים או לצאת בשיירא ואין המפקיד בעיר שאם הביא הפקדון לבית דין נפטר מאחריות שמירתו שאין אוסרין זה במדינה זו מפני פקדונו של זה ואין מחייבין אותו להוליכו עמו שמא יארעו אונס ויהי' חייב באחריות וא"כ כש"כ שאין מחייבין אותו לתתו בענין שיהי' נפסד לפרוע הפקדון שתי פעמים. אבל מה שראוי לו לעשות שישלחו הפקדון למיורקה וכמו שאם הי' המפקיד בחיים היה מחזירו אליו ונפטר עתה שמת ואלו באים לירש יניח הפקדון בב"ד שלהם שהוא הגזבר לתתו לראוי לו ויסתלק ותו לא מידי ומעתה איני צריך לישא וליתן במה שכתבת מחלק הקטן גם כי אין הפנאי מסכי' ומה שהארכתי למעלה בספקות שלך ואם לא היה צריך לנדון זה לפמש"כ היה להגדיל תורה ויאדיר: