עוד כתבת וכתב בעל העטור ז"ל שטר שנמצאו הראשונים קרובים או פסולין ספקא דרבוותא הוא ולא עבדינן עובדא עד דאתברר דלא לאסהודי אתו כגון אלו החותמין בשטר כתובה ובעל מתיבות הכין כתב וכו' וכל זה העתקת מן העטור אבל אחרי שבאת להעתיק למה לא העתקת הכל ולמה אתה מוציא לעז על בעל העטור לכתוב קצת דבריו ולהניח קצתן כדי להחליף ולשטת את טעמו חי נפשי כי דבר כזה איננו טוב וישר ליושבים על המשפט וכל העושה כן בקטלוניא אינו אלא מן המתמיהים ואבקש ממך ואשחר פני כבודך לתועלתך ולכבודך לבל תעשה כן בברצלונה פן מה תעשה באחריתה והרב בעל העטור אשר העתקת דבריו מסיים בה הכי ולא עבדינן בה עובדא עד דאתברר דלאו לאסהודי אתו כגון אלו החותמים בשטר כתובה כיון דמרי שטרא לא טעין רוחא שבק אבל גבי יורש כשר דטענינן ליה דטוענין ליורש ובעל מתיבות הכין כתב וכו' זהו לשון בעל העטור הנה לך מבואר דעתו דאי מרי שטרא טעין רוחא שבק או גבי יורש דטענינן ליה השטר כשר ובנדון זה הרי אני טוען כן גם כי הוא גבי יורש וטענינן לי' וכ"ש כי הרב בעל העטור לא כתב זה כי אם בעדים ראשונים פסולים שהוא ספק אם חתמו משום עדים כיון שחתמו ראשונים אבל כשחתמו אחרונים לעולם כשר הדמשמע מההיא דגטין מחתם בתחלה וכו' שכשחותמין ראשונים יש לחוש שחותמין משום עדים אבל כשחותמין אחרונים כיון שכבר נכשר השטר הדבר ידוע שחותמין משום תנאי או לכבוד או לפרסום ולא משום עדות:
תשובות הריב״ש · חלק תט״ו סימן ו׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Rivash Responsa, Vilna, 1879
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות הריב״ש, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.