תשובות הריב״ש · חלק תט״ו סימן ה׳

עוד כתבת וכ"כ הרמ"ה ז"ל מרוטנבורג והרא"ש ז"ל דכל היכא דלא אתידע אמאי חתם השטר פסול ואמרי אבל אם חתם לבסוף וידעינן דמשום תנאה חתם או לכבוד כשר דתתקיים עדות בשאר ע"כ. אין כן דעת הרא"ש ז"ל אבל דעתו דאם הפסול חותם ראשון אע"פ שלא ידענו אם חתמו יחד תולין שחתם לכבוד אבל בסוף אין תולין אלא א"כ ידענו בודאי שחתם לתנאי או לכבוד וכן כתוב בס' חשן משפט (סי' מ"ה) בשמו ואתה לא בארת דבריו גם הרמ"ה מרוטנבורג לא ידענו מי הוא כי הרמ"ה הוא ר' מאיר הלוי אבל הר"ם הוא רבינו מאיר מרוטנבורג וגם זה אות שלא דקדקת בדבריך. וכתוב בספר הנז' והגאונים אינם מחלקין בין אם הקרוב או הפסול בתחלה או בסוף שכתבו שטר שהיו חתומין עליו עדים הרבה ונמצא קצתם קרובים או פסולים אם יש עדות גמורה שישבו כלם לחתום פסול ואם לאו אין פוסלין אותו מספק אלא מקיימין אותו בעדות הכשרים ובפסולין שמא רוחא שבק למאן דקשיש מיניה וחתים שמיה בלא דעת חברו ע"כ לשון ספר חשן משפט. ולשון הרמב"ם ז"ל אע"פ שהעד החתוס בתחלה בשטר הוא הפסול הרי השטר כשר הנה דעתו בפי' דכ"ש שכשר אם הפסול חתום בסוף ומעתה ראה אם ראוי לסמוך על הגאונים ועל הרמב"ם ז"ל והר"י והר"ת והרמב"ן ז"ל ומה בדבר שהאמת עד לעצמו: