ואחרי שבאת להעתיק דברי בעל העטור גם אני אעתיק לך דברי הרמב"ן ז"ל בחדושיו פרק גט פשוט וז"ל מילאהו בקרובים כשר פי' רבינו חננאל ז"ל שאם מלא שתי השורות של אויר מחתימת ידי עדים קרובים כשר וכן פי' רבינו הגדול ז"ל ואע"פ שלמחר יצא השטר לפנינו ואין אנו יודעין למה חתמו אין פוסלין אותו ואומרים דלכבוד בעלמא חתמו וכ"ש אם נמצאו האחרונים קרובים או פסולים שהשטר כשר ואומרים האחרונים לכבוד בעלמא חתמו דלרבויי באנשי בעי לפרסומה למלתא כדרך שנהגו בכתובות ואין לחוש שמא יקיימו אותו מאותן העדים שלמטה דכיון שהם פסולים או קרובים מגליא מלתא ולא אתי למסמך עלייהו שאם אין אתה אומר כן אף בשנים הראשונים ליחוש שמא יקיימו השטר מחתימתן של פסולין ואין לומר אין מקיימין אותו מן העדים שלמעלה אלא מן העדים שלמטה שהרי אמרו לקמן (קס"ג:) מקיימין מן העדים של מעלה ובשאר השטרות מכל תרי מינייהו מקיימין ולא הוזכר אין מקיימין אלא בשטר הבא הוא ועדיו הראשונים בשטה אחת ושנים אחרים בשטה אחרת ומשום הך חששא דאתמר בגמרא אבל בשאר כל השטרות שיש שם ארבעה וחמשה עדים מכל תרי מינייהו מקיימין ופשוט הוא זה ואין צורך ליכתב והיינו דאמרינן בפ' המביא תנין במסכת גטין (י"ח:) לחתום בתחלה קרוב או פסול אמרי לה כשר ואמרי לה פסול משום דאתי לאחלופי בקיום שטרות דעלמא ובסוף כשר לדברי הכל וכדמפרש התם ושמעת מינה שאין לחוש בה לשאר שטרות דעלמא ואפי' בשאר כל השטרות רשאין קרובים לחתום בסוף שהדבר ידוע שמשום תנאי הם חותמין. ואם תשאל בתחלה נמי כי מחליף בשאר שטרות דעלמא מאי נפקא לן מינה דהא תניא הכא (בב"ב) תתקיים עדות בשאר כבר פירש רש"י ז"ל דה"ק הרואה אותו חותם בתחלה במקום שאמר כלכם אומר משום עד הוא חותם ואתי לאכשורי קרובים בשאר השטרות בגטי חוב ובגטי נשים שלא אמר כלכם ולהחתימן משום עדים עכ"ל הרמב"ן ז"ל. ועוד האריך בכאן בענין גט קרח וכתב בסוף דבריו וז"ל ולא הוצרכתי לכתוב זה אלא מפני שיש מקצת מפרשים אומרים דדוקא בשנים הראשונים אבל באחרונים לא וסומכין על מ"ש כן בהלכות מר רב יהודאי גאון ז"ל וטעות הוא אלא כ"ש בסוף שכשרים דאיכא למימר בתר דחתמי כשרים אתו פסולים וחתמו וכ"כ רבינו האי גאון ז"ל עכ"ל הרמב"ן ז"ל. עוד הוסיף וכתב בחדושיו פ' המביא תנין שאף בשחתמו יחד הכשרים והפסולין זה בפני זה לא הוי כמו אתו לאסהודי לפסול השטר אלא כשהפסולין חתמו ראשונים אבל אם הכשרים חתמו ראשונה אפילו חתמו הפסולים עמם ובפניהם השטר כשר שכיון שהפסולים חתמו לבסוף כבר נכשר בחתימת הכשרים וכבר ידעת כי היה סיני ועוקר הרים וכל דבריו כגחלי אש ועליו סומכין בכל גלילות קטלוניא כמשה מפי הגבורה ובנדון זה הקרובים חתומים בסוף. אבי ראה גם ראה הרוצה לסייע אל האמת אם יש כמה אילנות גדולים ואשלי רברבי לסמוך עליהם. ומ"ש שיש בידך תשובת שאלה מהרא"ש ז"ל שסותרת כל טענותי חלילה שאין דרכו לסתור האמת ואם יש אי זו עלה של נייר בידך לאו הרא"ש ז"ל חתים עלה והנה אתנו ספר חשן משפט שחברו בנו ז"ל אשר שם כל תשובותיו ואין בספר ההוא דבר שיסתור טענותי אבל מחזק אותם בשם הגאונים ז"ל כמ"ש למעלה. עוד כתבת ומרוב האהבה לא רציתי לגלות כל הסותר אחר שלא דברתי אלא לסתור דברי המשיב בקצרה וכתבת עוד שהדבר נתפשר וכן יישר וטענותיך לא ראיתי ולא שמעתי בלתי היום לולי על פה דבר ה"ה אנשלמה חן נ"ר עם הה"ר נשתרוק ברפ"ת נ"ר ועמי וכלנו שלמים במעלת אהבתך וכו' עכ"ל :
תשובות הריב״ש · חלק תט״ו סימן ז׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Rivash Responsa, Vilna, 1879
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות הריב״ש, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.
