תשובות הריב״ש · חלק תט״ו סימן ד׳

עוד כתבת בשם הרא"ש ז"ל שכתב וכן בעד נעשה דיין ונמצא אחד מהן קרוב או פסול צרופן בטלה וכתבת וכן בנדון זה פוק חזי עכ"ל. ואמינא כי נאים מר אמרה להא וכי עד השתא לא שמעינן דבמה שאין עד נעשה דיין שאם נעשה ונצטרף טם ב' שצרופם בטלה זה ודאי פשוט הוא ואלה הם דברי הרא"ש ז"ל ומיירי כגון שדנו על פה ונודע שנצטרף הפסול עם האחרים אבל בשטר הטפסה שחתומים שלשה ואחד מהם קרוב ולא נודע שנצטרף עם האחרים ושחתמו יחד ואפשר לומר רוחא שבק וחתם בלא דעת האחרים או שחתם בסוף אחר שהוכשר ע"י שנים החתומים מה ענין זו לזו ומה לתבן את הבר וכמדומה לי שלא קראת כתבי. עוד כתבת אמנם ר"י אלפסי ז"ל כתב דהני מילי בעדות על פה אבל בעדות בשטר שיש בו שלשה עדים השנים קרובים או פסולים אם לא נודע שישבו שלשתן להעיד לא מבטלין ההוא שטרא מספק וכו' ויש אומרים דטעמא דלמא משום תנאה חתים וראי' מפ' גט פשוט (בבא בתרא קס"ב:) וכו' ור"י ור"ת ז"ל מכשיר' קרוב או פסול בין בתחלה בין באמצע ובין בסוף ורבינו שמואל ור"ח ז"ל דהא דאמרי' (שם) מסייע ליה לחזקיה דאמר מלאהו בקרובים כשר דוקא דחתים ברישא אבל באמצע פסול וירושלמי (גיטין פ"א ה"ד) מסיים שטר שחתמו בו ד' עדים והראשונים קרובים או פסולים כשר ותתקיים עדות בשאר ויעשה כהרחק עדים ויפסל לית יכול דהא אמר רבי ירמיה עדים פסולים אין נעשין כהרחק עדים שלא באו אלא להכשרו של גט עכ"ל כמו שהעתקת מן העטור אלא ששנית מעט שכשכתבת אם לא נודע שישבו חסרת מלת בעדות ברורה וכן שכתבת וירושלמי מסייעם ובעטור אין כתוב כן אלא כך כתוב שם וגרסת ירוש' שטר שחתמו וכו' ואדרבה הירושלמי סיוע לרב אלפסי ז"ל שאף אם הגרסא בירוש' העדים הראשונים פסולין כ"ש אם האחרונים פסולין והראשו' כשרים וזה נראה ממה שהקשו ויעשה כהרחק עדים ויפסל כלומר שיהיה כאלו אין העדים הראשונים הפסולים חתומים כלל ויהיה פסול מפני הרחק חתימתן של עדים הכשרים מן השטר והשיבו שהוא יותר כשר כשיש שם עדים פסולים משאם היה מקום חתימתן חלק לפי שאלו מכשירין אותו מדחזקיה וא"כ כל שכן כשהם אחרונים שאף אם נעשה חתימתן כאלו לא נכתבה כדעת המקשה אין כאן הרחק עדים ועתה כשחתמו אולי חתמו משום תנאי או לכבוד או לפרסומי מלתא דלרבויי באינשי הוא דבעי. ופה תבא ותוסיף וכתב ר"י ז"ל דכי אשתכח בשטרא דחתים קרוב ופסול ולא ידעינן אי משום תנאה אי משום רוחא חתם לא מגבינן בההוא שטרא דבהא יד בעל השטר על התחתונה ובתשובה לגאון כשהשוו שלשה לשנים לבטל עדותן ה"מ כשהם חותמין בתורת עדות אבל לכבוד כחותמי כתובה לא משמע מדבריו דבכל ענין פסול משום דאתי לאחלופי בקיום שטרות דעלמא וראיה לדבריו ממסכת גיטין (י"ח:) מחתם בתחלה קרוב או פסול אמרי לה כשר ואמרי לה פסול אמרי לה כשר תנאה הוי ואמרי לה פסול אתי לאחלופי בקיום שטרו' דעלמא משמע שבשטרות אפילו בתחלה פסול עכ"ל. ומה שכתבת בשם ר"י ז"ל דכי אשתכח בשטרא דחתים קרוב או פסול דבהא יד בעל השטר על התחתונה לא היו דברים מעולם ואיך יחלוק עם הגמרא והברייתא שבפ' גט פשוט ולא דייך שדבריך סותרים דברי כל המפרשים ז"ל שכותבין בשמו דבין בתחלה בין באמצע בין בסוף כשר אלא שדבריך סותרין זה את זה שגם אתה כתבת למעלה בשמו ובשם ר"ת ז"ל שהם מכשירין קרוב או פסול בין בתחלה בין באמצע בין בסוף. גם מה שכתבת בתשובה לגאון כשהשוו שלשה לשנים לבעל עדותן וכו' זהו מן העטור אבל לא כדבריך שכך כתוב שם ובתשובה לרבי משה ב"ר חנוך כשהשוו ג' לשנים לבטל עדותן כשהן חותמין פסולין באמצע או בסוף וזו ששנינו תתקיים עדות בשאר כשהם חותמין בראשון לשם כבוד חתמו ולא לשם עדות ודוקא בשאר שטרות אבל בכתובות נהגו לחתום קרובים וקטנים בכל מקומות לפי שהכתובה דבר פומבי היא ופעמים שהשושבינין קרובי החתן והכלה הם והן חותמין לשם כבוד ואין עדות הכשרים נפסלת בכך ע"כ בעטור. הנה נראה מדברי זה הרב שאף כשחותמין יחד זה בפני זה בכתובה כשר בכל ענין בין בתחלה בין בסוף דלעולם חותמין לכבוד ובשאר שטרות כשחותמין זה בפני זה אם הפסולין בתחלה כשר דלכבוד חתמו ובאמצע ובסוף פסול דאז חותמין בתורת עדות אמנם אין דברי זה הרב אלא כשחתמו זה בפני זה יחד אבל שטר שבא לפנינו ואין נודע אם חתמו יחד או זה שלא בפני זה לעולם כשר דתולין שהכשרים לא חתמו עם הפסולין אלא לאחר שנכשר השטר בחתימת הכשרים חתמו הפסולים שלא בפניהם ואתה שנית הכל וכתבת שמשמע מדבריו דבכל ענין פסול משום דאתי לאחלופי בקיום שטרות דעלמא מה שלא היה ולא נברא והראיה שהבאת מההיא דמסכת גטין מחתם בתחלה וכו' אדרבה משם הביא ראיה הרמב"ן דבשערות בכל ענין כשר שהרי בגט חששו לחתום פסול בתחלה משום תנאי דלמא אתי לאחלופי בקיום שטרות ואעפ"כ כשחותמין הפסולין בסוף כשר ולא חששו לקיום שטרות והיינו משום דכיון שכבר נחתם השטר בכשרים יחתום אחר כן מי שירצה אפילו בשאר שטרות שהדבר ידוע שמשום תנאי או לכבוד או לפרסומי מלתא חותם וכן הוכיח מזו בעל העטור אלא שאתה דלגת מה שכתוב בו לעזרתי. וגם בתחלה מה שחששו דלמא אתי לאחלופי בקיום שטרות היינו לומר שכשיראו שחותמין בגט משום תנאי הפסולין ראשונה יהיו סבורין שבתורת עדות הם חותמין כיון שחותמין ראשונים ואתי לאכשורי בשאר שטרות קרוב או פסול שיחתום בתורת עדות אבל כשחותם לבסוף אין חשש שיאמרו שבתורת עדות חותמין הפסולין וכך פירשוה ר"ת ור"י והרמב"ן ורש"י ז"ל וכל המפרשים ז"ל ולפי הנראה לא עיינת בדבריהם רק בעטור קריאה חלושה ומעט מדעתך אגב ריהטא: