תשובות הריב״ש · חלק תי״ג סימן ז׳

שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.

ההקדמה הב' דשטר מעשה ב"ד אין צריך שיחתמו שלשתן ודי בשיחתמו שנים מהם כל שכתוב בשטר במותב תלתא כחדא הוינא או דכתיב ביה בי דינא כדאיתא בפ"ב דכתובות (כ"ב.) גבי ג' שישבו לקיים את השטר ומת אחד מהם דכתבי במותב תלתא כחדא הוינא וחד ליתוהי וכן בפרק זה בורר (סנהדרין ל'.) בההיא אודיתא דהוה כתיב בה דוכרן פתגמי וכל לישנא דבי דינא ולא הוה כתיב בה במותב תלתא משמע דאי הוה כתיב בה במותב תלתא סגי אע"ג דלא חתימי אלא תרי וכבר כתב הרא"ה ז"ל דחד ליתוהי לאו דוקא דבמותב תלתא לחוד סגי כדאמרי' דאי כתיב ביה בי דינא לא צריך דלא גרע במותב תלתא מבי דינא דהא בההיא אודיתא דפ' זה בורר לא מדכרינן כלל וחד ליתוהי והאי דנקט וחד ליתוהי לאשמועינן דמשום דליתוהי ולא מצי למחתם צריך למכתב במותב תלתא הא אי חתימי שלשתם לא צריך למכתב במותב תלתא ולא בי דינא דמסתמא בי דינא הם והן כתוב זה בחדושי הרב דון קרשקש וידאל ז"ל בפשיטות בכתובות ובפרק זה בורר ובחדושי הרי"ט ז"ל בפרק גט פשוט וכן בעטור והיכא דכתבי בי דינא כבר מפורש דלא בעינן וחד ליתוהי אלא דאמרי' התם דאיכא למיחש דלמא כשמואל ס"ל דשנים שדנו דיניהם דין אא"כ הוא ב"ד שידוע לנו דלא ס"ל כשמואל דאמרי' התם דלמא בי דינא דרבנא אשי כשמואל ס"ל ומתרצינן דכתבי ביה אמר לנא רבנא אשי וכו' ורב אשי ודאי לית ליה דשמואל ונראה דהשתא כבר מפורסם לכל דאין ב"ד בפחות משלשה וכל דכתיבי בי דינא תו לא צריך ורבי מאיר הלוי ז"ל כתב דהיכא דכתיב במותב תלתא ולא כתיב בי דינא צריך למכתב וחד ליתוהי משום דלא ניחוש שהיו שלשה אלא שהאחד מהם היה פסול או קרוב ומפני זה לא חתם עמהם כדי שלא יתברר ויתגלה פסולו אבל אי כתבי בי דינא לא צריך וחד ליתוהי דבי דינא כשרים משמע ולא פסולים אלא דאיכא למיחש אי ס"ל כשמואל אבל אי כתיב בי דינא ובמותב תלתא אז לא צריך וחד ליתוהי דליכא למיחש [דס"ל כשמואל דהא כתיב במותב תלתא וליכא למיחש] שהיה אותו שלא חתם קרוב או פסול דבי דינא כשרים משמע זהו דרכו ז"ל ומ"מ בההיא אודיתא לא הוזכר כלל וחד ליתוהי ובתוס' כתבו וחד ליתוהי טוב לכתבו ואם לא נכתב כשר מ"מ לכולי עלמא אי כתיב ביה בי דינא ובמותב תנתא תו לא צריך וחד ליתוהי וחותמים שנים מהן ודי שכמו ששני עדים יכולין לעשות שער ממעשה ב"ד אף זה כן כדאמרינן בפ' השולח (גיטין ל"ג.) גבי פרוזבול והדיינין חותמין למעה או העדים גם ב' מן הדיינין עצמן יכולין לחתום על המעשה ב"ד ודי בזה עדות כדאמרי' התם לא שנא כתוב בלשון דיינין וחתמו עדים ול"ש כתוב בלשון עדים וחתמו דיינין:
נחלת הכלל · Rivash Responsa, Vilna, 1879

על התשובה הזאת

זהו מקור הלכתי מתוך תשובות הריב״ש, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.