תשובות הריב״ש · חלק מ״א סימן ג׳

תשובה מה שהכרעת בנוסח' הר"ם ז"ל יפה הכרעת וכן הוא בלי ספק וכן הוא בספרים שלנו והספרים שכתוב בהן ונאמנת להיות זה בנו של פלוני טעות סופר הוא וכן מוכרע מעצמו מן הלשון וכן מוכרח מסוגיית הגמרא (בפ"ק דכתובות יג:) דגבי מתני' שראוה מעוברת ואמרו לה מה טיבו של עובר זה מאיש פלוני וכהן הוא דאפליגו בה ר"ג ור"י דר"ג אומר נאמנת ור"י אומר לא מפיה אנו חיין אלא הרי היא בחזקת שנבעלה לנתין ולממזר עד שתביא ראי' לדבריה ובגמרא פליגי ר"י ור"א דר"א ס"ל דאף ר"ג לא הכשיר אלא היא עצמה שלא תפסל לכהונה ונאמינה שלא נבעלה לפסול לה משום דאית לה חזקה דכשרות אבל בתה דהיינו העובר דלית לה חזקה דכשרות לא ורבי יוחנן ס"ל דלדברי המכשיר בה מכשיר בבתה דחזק' דידה מהניא גם לעובר ומקשי בגמרא לר"י מדתניא בברייתא בד"א בעדות אשה בגופה אבל בעדות אשה בבת' הולד שתוקי ומתרצינן דמאי שתוקי שמשתקין אותו מדין כהונה ר"ל שאם היה כהן אינו עובד עבודה שאינה נאמנת על העובר לומר שהוא כהן אלא שהוא כשר דלהא מלתא הוא דאית לה חזקה לא להחזיקו בכהן וכ"ש שהוא בן איש פלוני הרמוז אליו שאם היינו מאמינים אותה כשהוא בן האיש הזה והיה האיש ההוא כהן הרי מאמינים אותה בשהוא כהן ולזה מה ששנינו במשנה בן איש פלוני וכהן הוא ר"ג אימר נאמנת אין הכוונה אלא שהיא נאמנת שלא נבעלה לפסול לה אלא שהיא להחזיק לאמת דבריה אומרת מאיש פלוני וכהן הוא גם שפי' וכהן הוא מיוחס הוא ואינו פסול לה לא שיהיה כהן ממש וכ"ש לר"א דס"ל שאינה נאמנת לר"ג אלא על עצמה ולא על העובר כלל ומ"מ קיי"ל כר"ג ואליבא דרבי יוחנן שנאמנת גם על העובר להכשירו ולומר שנבעלה לכשר לה דהכי איפסיקא הלכתא בהדיא בגמרא וקאי נמי כאבא שאול דתנן (בפ' י' יוחסין עד.) אבא שאול היה קורא לשתוקי בדוקי ומפרש התם שבודקין את אמו ואי אמרה לכשר נבעלתי נאמנת ואיפסיקא התם בהדיא נמי הלכתא כא"ש ואפילו ברוב פסולין אצלה וזהו כפי מה שכתב כאן הר"ם ז"ל ואין מי שיחלוק עליו מן האחרונים ז"ל. אמנם אמרי' בגמרא דאמר ליה שמואל לר"י שיננא הלכה כר"ג ואת לא תעביד עובדא עד דאיכא רוב כשרין אצלה ומפרשינן התם הא לכתחלה הא דיעבד ולכן הולד כשר אפילו ברוב פסולים אצלה שאם היינו פוסלין אותו מלבא בקהל הוה ליה כדיעבד אבל האש' שאין בה חשש אלא לינשא לכהונה אסורה לינשא לכהן אלא ברוב כשרים אצלה וכן פירש הרמב"ן ז"ל וכל שיש בעיר כותי א' או ממזר אחד איכא למיחש דילמא אזלא איהי לגבי' והוה ליה קבוע וכל קבוע כמחצה על מחצה דמי ואין כאן רוב כשרין אצלה ועוד צריך להשיאה לכתחל' לכהונה שהיה שם רוב העיר כשרין ורוב סיעת העוברים כשרים כמ"ש בגמ' וכמ"ש זה לר"ם ז"ל (בפ' י"ח) ע"ש: