תשובות הריב״ש · חלק ת״ח סימן ג׳

תשובה החכמים ההם המונעין מלברך יפה הם עושין מדגרסינן בפ' א"ע (ל"ג.) (רב ושמואל) [ר"י ור"ל] דאמרי תרווייהו המברך ברכה שאינה צריכה עובר משום לא תשא וזו ברכה שא"צ היא מכיון שכבר היא מקודשת לו ואפילו במצוה דאורייתא כשהוא עושה אותה מספק כגון בנולד כשהוא מהול שחייב להטיף ממנו דם ברית מפני ספק ערלה כבושה ואעפ"כ כתב הרב אלפסי והרמב"ם ז"ל שאין מברך מספק ואעפ"י שהוא חובה עליו וכגון זה ג"כ ספק נטל לולב ביום ראשון שהוא דאורייתא ספק לא נטל חוזר ונוטל בלא ברכה כ"ש בנדון זה ואעפ"י שהרב רבי יונה ז"ל חלק עליהם וסובר דבמצוה דאורייתא כיון שמפני הספק חייב לחזור ולעשותה עושה אותה בברכתה ומחלוקתם תלוי בסוגיא שבפ' במה מדליקין (שבת כ"ג.) בנדון זה [שאינו חייב לחזור לקדש הדבר ברור שאינו מברך שהרי מברך ברכה שאינה צריכה ומתפלה] אין להביא ראיה דרחמי אינון וכמה בקשות ותחנונים אדם אומר בכל יום בהזכרת שם שמים ואין כאן משום מוציא שם שמים לבטלה דאין זה לבטלה אבל ברכת המצות והנהנין אין לברך אותן שלא לצורך ובודאי שבנד"ז לחזור ולקדש אין כאן מצוה כלל כי לא אמרו אלא שמתחלה מצוה לקדשה בו מבשלוחו אבל אחר שנתקדשה על ידי שלוחו מעתה כבר היא מקודשת לו גמורה ומה מצוה היא לחזור ולקדש ארוסתו. אבל מה שמונעין מלהזכיר מלכות בזה איני מבין טעמם שאין המלכות שם שמים ואפשר לברך בלשון זה ברוך אתה השם מלך העולם אשר קדשנו במצותיו וצונו על העריות וכו' וברכת היין אפשר לברך אותה כהלכתה שהרי טועם ממנו וכן ראיתי עושין בברצלונה בפני רבותי :