שאלת שנהגו לארס מיד כשמשדכין והרוב מקדשין על ידי שליח ובשעת החופה חוזרין ומקדשין ע"י עצמן וחוזרין ג"כ לברך ברכת ארוסין ורוב החכמים אשר שם מלמדין אותן שלא לברך כל עיקר או שיזהרו שלא לברך לא במלכו' ולא בשם המיוחד רק שיאמרו ברוך אתה השם על העריות וכו' וכן בחתימה ונפלאת ע"ז דכיון שמתחלה ע"י שליח ועתה ע"י עצמן אין כאן ברכה לבטלה שהרי מצוה בו יותר מבשלוחו ודמית זה לההיא דר"י דאמר הלואי שיתפלל אדם כל היום כלו (ברכות כ"א.) דבדרך נדבה יתפלל יחיד כמה שירצה ולית דחייש לברכה ולמוציא שם שמים לבטלה ואע"ג דאיכא למימר דהתם שאני דכנגד תמידין תקנום ונדרים ונדבות קרבין אחר תמידין גם כאן כיון דמצוה בו יותר מבשלוחו אפשר לברך זהו תורף דבריך:
תשובות הריב״ש · חלק ת״ח סימן ב׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Rivash Responsa, Vilna, 1879
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות הריב״ש, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.