ומה שהבאת ראיה ממה שלא אסרו קרוד הבהמה מפני השרת השער כמה פירש לך יפה הרב רבי חסדאי נ"ר טעם הדבר שאין הקרוד והקרצוף כסריקת ראש האדם לפי ששערות הבהמה קצרים ואינן מתערבבין ומתקשרין זה בזה ולזה אין נעקרין אלא אותן שנעקרו כבר שגם בהעברת היד על גבה יפלו כמה שערות נעקרין ואין הקרוד רק ליפותה ולהעביר ממנה אבק ועפר ואין ה"נ שבשערות צוארה או בזנבה שהם ארוכים שאסור לסרוק דהוי פסיק רישיה. ועוד היה אפשר לומר ששערות הבהמה גסים וחזקים ואינם נעקרים בקל כמו שערות האדם וראה בעיניך כמה אתה עביד דגזים שלא היה די לך במה שכתבת דלא הוי פסיק רישיה עד שכתבת דתלישת שער בסריקה לא שכיח ושריא אפילו לרבי יהודה דאסר דבר שאין מתכוין דמשום הכי לא הזכירו בפרק שני דביצה גבי קרוד לרבי יהודה אלא דעביד חבורה ולא אמרו מפני שהוא תולש שער מעקרו והנה לדבריך הסריקה לרבי יהודה מותרת בשבת והחפיפה והפספוס על כרחך אסורין כדאיתא בפרק במה טומנין ראה איך אתה מהפך הדברים:
תשובות הריב״ש · חלק שצ״ד סימן ח׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Rivash Responsa, Vilna, 1879
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות הריב״ש, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.