תשובות הריב״ש · חלק שצ״ד סימן י״ד

דבר ברור הוא שאם טומאה תחת האכסדרה או תחת הזיז והם אוכלים בפתח טפח שהבית טמא אלא א"כ פתח הבית נעול והיינו דבפרק י"ד דאהלות במתניתין דזיז שהוא סובב את כל הבית נקט ואוכל בפתח שלש אצבעות כלומר שהזיז סובב כל כתלי הבית מבחוץ וכנגד הבית אוכל שלש אצבעות ועל שאר הפתח אין זיז ומיירי בזיז שהוא גבוה מן הפתח יותר מג' נדבכין שהם שנים עשר טפחים וזיז כזה אינו מביא את הטומאה אלא בפותח טפח אבל אם אינו גבוה מן הפתח כשעור הזה מביא את הטומאה בכל שהוא לפי שמצטרף לפתח וכדתנן בריש פרק י"ד וכן פירשה הרמב"ם ז"ל בפי' המשניות וכיון דגבוה שעור זה דשעורו בפותח טפח נקט הכא בהך מתני' ואוכל בפתח שלש אצבעות ומשו"ה אינו מביא את הטומאה לבית כדברי רבי יהושע והלכה כדבריו ואפילו בשפתח הבית פתוח דאין דרך טומאה ליכנס לבית בפחות מטפח ואפילו תהיה הזיז או האכסדרה רחבה הרבה כיון שאינו אוכל בפתח רק שלש אצבעות אינו מביא הטומאה לבית דטפח על טפח מרובע בעינן לא בתשבורת כדתנן התם בפרק ג' טפח על טפח על רום טפח מרובע מביא את הטומאה וחוצץ בפני הטומאה אבל טומאה בבית כל מה שתחת הזיז טמא שדרך טומאה לצאת מן הבית לחצר אפילו בזיז כזה וכן בחצר שהיא מוקפת אכסדרה בענין זה הוא שאינו אוכל בפתח כי אם שלש אצבעות אבל אם אוכל בפתח טפח לדברי הכל מביא את הטומאה לבית וכן כתב הרמב"ם ז"ל (פרק י"ז מהל' טומאת מת) וז"ל זיז שהוא סובב את כל הבית ואוכל בפתח טפח מביא את הטומאה היה אוכל בפתח פחות מטפח וטומאה בבית כלים שתחתיו טמאין טומאה תחתיו [אינו] מביא את הטומאה לבית וכן בחצר שהיא מוקפת אכסדרה ע"כ. ומבואר בכמה משניות במסכת אהלות שהטומאה באה מן האכסדרה לבית דרך פתח הבית דתנן התם (פ"ו) קוברי המת שהיו עוברין באכסדרה הגיף אחד מהם את הדלת וסמכו במפתח אם יכול הדלת לעמוד בפני עצמו טהור ואם לאו טמא דכיון שאין הדלת יכול לעמוד בפלי עצמו בזולת סמיכת המפתח הרי אין כאן חציצה אלא מפני המפתח ואין המפתח חוצץ בפני טומאה לפי שמקבל טומאה וא"כ הרי הוא כאלו הבית פתוח וטומאת המת שתחת האכסדרה נכנסת לבית דרך הפתח דמיירי באכסדרה שמקפת הפתח וכן נמי בפ"י גבי קדרה תנן התם היתה נתונה בצד האסקופה וכו' היתה גבוה מן הארץ טפח טומאה תחתיה או בבית תחתיה והבית טמא הנה כאן מבואר שהטומאה באה מן החצר או מרשות הרבים לבית דרך הפתח בפותח טפח ותנן נמי פ' י"א היה משקיף בעד החלון והאהיל על קוברי המת ב"ש אומרים אילו מביא את הטומאה וב"ה אומרים מביא את הטומאה דסבירא להו לב"ה דאע"פ שגופו דבוק לחלון צד עליון שבו מביא את הטומאה לבית דהא איכא חלל גופו דהוי טפח וב"ש לא חשבי חלל גופו וסיפא דמתני' מודים שאם היה לבוש בכליו או שהיו שנים זה על גב זה שהן מביאין את הטומא' הלה גם כאן מבואר שהטומאה באה מרשות הרבים לבית דרך חלון על ידי חלל טפח כ"ש מן האכסדרה לבית ומעתה אע"פ שדברי הרב אלפסי ז"ל סתומים על כרחנו יש לנו לבאר אותם שהם בשאין הזיז או האכסדרה אוכלין בפתח טפח כי אם שלש אצבעות דומיא דההיא מתני' שמביא ראיה לדבריו שמפורש כן ואם תאמר שדבריו ז"ל הם אפי' בשהזיז או האכסדרה מקיפין כל הפתח על כרחנו לצטרך לומר דמיירי בשדלת הבית נעול וקאי אמאי דכתב הרב ז"ל בסמוך ואי סכר לכוותא בעצים ואבנים וכו' ומשום טומאת פתחים נגע בה וטומאה בבית כלים שתחת הזיז או האכסדרה טמאין משום טומאת פתחים וטומאה תחת הזיז או האכסדרה כלים שבבית טהורין כיון שהפתח נעול ואין כאן משום טומאת פתחים ואפילו היה פתח החצר הפתוח לרשות הרבים נעול שכנגדו בבית היה מטמא כל פתחיו הסתומים הכא הבית טהור שאין דרך טומאה ליכנס לבית ואין כאן משום טומאת פתחים כיון שאין דרך להוציא המת דרך הבית אבל בפתח פתוח ודאי הבית טמא דומיא דחלונות שאין בהם משום טומאת פתחים במגופות לפי שאין דרך להוציא המת דרך חלון ואם היו פתוחות טמאות כדתליא בתוספתא דאהלות המת בבית ולו פתחים הרבה כלן טמאין נפתח אחד מהן אע"פ שלא חשב עליו טהר את כלן היו לו חלונות הרבה וכלן מגופות כלן טהורות נפתחו כלן טמאות ולא הצילו על הפתחים ע"כ. אע"פ שהרב אלפסי ז"ל כתב בלשונו סתם שדרך טומאה לצאת ואין דרך טומאה ליכנס ואנחנו מפרשים דבריו בשפתח הבית מוגף אין בזה תימה שהרי לשון זה מוזכר במשנה באהלות ועל כרחנו יש לנו לפרשו בפתח מוגף דתנן התם (פ"ד) מגדל שהוא עומד באויר וכו' עומד בתוך הבית טומאה בתוכו הבית טמא טומאה בבית מה שבתוכו טהור שדרך טומאה לצאת ואין דרך טומאה ליכנס. ובודאי כי אמרי' טומאה בבית מה שבתוכו טהור מיירי בשדלת המגדל מוגף ואז טהור מה שבתוכו שהמגדל מציל וחוצץ לפי שאינו מקבל טומאה דכלי הבא במדה הוא וכשטומאה בתוכו הבית טמא אע"פ שדלת המגדל מוגף לפי שהטומאה דרכה לצאת וכיון שהיא תוך אהל הבית כל מה שבבית טמא אבל אם היה דלת המגדל פתוח אפילו בטומאה בבית היה טמא מה שבתוך המגדל שהרי הטומאה נכנסת במגדל דרך פתחו שהוא בתוך אהל הבית וכן פירשה לזו רבינו שמשון ז"ל בפירוש המשניות וז"ל טומאה בבית מה שבתוכו טהור כגון דדלתות המגדל מגופות דאי בפתוחות לא גרע מחלון שבין שני בתים טומאה בתוכו הבית טמא אעפ"י שמגופות כדמפרשילן טעמא שדרך טומאה לצאת מן המגדל לבית אבל אין דרכה ליכנס מן הבית למגדל עכ"ל. וכן אפשר לפרש דברי הרב אלפסי ז"ל בעלין זה דר"ל בשדלת הבית נעול אלא שיקשה לזה שהראיה שהביא ממתני' דאהלות דזיז שהוא סובב וכו' אינה עלין לדבריו כלל דהתם בפתח פתוח איירי דאי בנעול למאי נקט ואוכל בפתח שלש אצבעות ואם הביאה ללמוד ממנה שדרך טומאה לצאת ואין דרך טומאה ליכנס היה לו לרב ז"ל להביא כמה משניות שבמסכת אהלות ששנינו בהן כן בהדיא וצריך לדחוק ולומר שהביא את זו מפני שהעלין דומה קצת בהיות החצר מוקפת זיזין או אכסדרה אבל הנכון בעיני לומר שדברי הרב אלפסי ז"ל בפתח פתוח וכשאין הזיז או האכסדרה אוכלין בפתח כי אם שלש אצבעו' דומי' דמתני' :