תשובות הריב״ש · חלק שצ״ד סימן י״ב

ותשובת ר"ת ז"ל שהבאת נכונה הי' דחלב שחלבו עובד כוכבים לא נאסר במנין אלא שאסור מן הדין כיון דאיכא למיחש לתערובת חלב טמא כמו שהיה אסור השמן והדבש אי לאו משום טעמא דמסרא סרי וכל חלב שחלבו לגבינה מותר דליכא למיחש לתערובת כיון דלא קאי. א"כ נראה מדבריו שאין לאסור גבינת העובדי כוכבים משום תערובת כמו שחשבת אלא טעם אסורה מדשמואל או מן הטעמים האחרים שהוזכרו בגמרא שגבינת הפרות וזולתה שוין בהם ואע"פ שבטל הטעם הגזירה במקומה עומדת שהרי נאסרה במנין כדאמרינן עלה בגמרא גזרה חדשה היא ואין מפקפק בה וכבר כתבו המפרשים ז"ל דשכרא דארמאי לא אסרוהו ראשונים שהרי לא נזכר אסורו לא במשנה ולא בברייתא אלא שהאחרונים היו פורשין ממנו אי משום גלויי אי משום חתנות ומשום הכי למ"ד משום גלוי לא היה אסור רק באתרא דמצלי מיא ולמ"ד משום חתנות מפקי ליה לבבא דחנותא או מייתו ליה לביתיה ושתי אע"פ שהפת הנאסר משום חתנות אסור בכל מקום וההיא דלפני אידיהן של עובדי כוכבים אסור לשאת ולתת שנוהגין עתה לישא וליתן עמהם מטעמא דעובדי כוכבים שבחוצה לארץ לאו עובדי ע"ז הם אלא מנהג אבותיהן בידיהן ולא אזלי ומודו דלא אדיקי בע"ז כולי האי ולא אמרינן אע"פ שבטל דבר לא בטלה גזרה התם היינו טעמא משום דתחלת התקנה כך היתה לאסור ולהתיר לפי המקומות ולפי האנשים כדאמר שמואל (ע"ז ז':) בגולה אינו אסור אלא יום אידם בלבד וכן הנהו עובדא דבפרק בתרא (ס"ה.) רב יהודה שדר קורבנא לדבי אדרבן וכו' רב שדר קורב' לבר ששך וכו' ולא גמרי' מינה לשאר התקנות דכולהו לאו בחדא מתחא מחתינהו והיכא דאתמר אתמר היכא דלא אתמר לא אתמר וראיה מסתם יינן שנאסר משום בנותיהן ומומר לע"א דהוי מומר לכל התורה כלה סתם יינו אסור שהרי הוא בכלל גזרה זו כדאמרינן בפ"ק דחולין (ד':) גבי הכי השתא שתיה סתם יינן הוא ועדיין לא נאסר יין של עוב' כוכבים משמע שאחר שנאסר יינן של עוב' כוכבים יין מומר לע"ז אסור אף ע"פ שאין בו משום בנותיהן וקדושיו ג"כ קדושין דישראל הוא אעפ"י שחטא וטעמא דמלתא דכיון שקצת יינו אסור שזהו שנתנסך ודאי לע"ז גם סתם יינו אסור כיון שהוא כמומר לכל התורה כלה והשוו בו חכמים מדותיהם. סוף דבר איני יודע בשום צד על מה נסמך המתיר גבינת הפרות אלא אולי שראה אותה חשובה וטובה ואמר כמה יפה גבינה זו מה ראו חכמים לאסרה והתירה להמשכו אחר תאותו :