תשובות הריב״ש · חלק שצ״ד סימן י׳

ואחר שנתבאר סתירת דברי בעל הערוך ז"ל המתיר לכתחלה פסיק רישיה בדלית ליה הנאה מיניה הנה אם השרת השער בסריקה הוי פסיק רישיה כדברי רש"י ז"ל וסיעתו אין דרך להתיר הסריקה בשבת בשום פנים וכבר כתבתי למעלה שאף לדברי בעל הערוך ז"ל אסורה ונמצא לקצת מחברים ז"ל כתוב בפשיטות אסור הסריקה ובתוכם הגאון רב אחא משבחא ז"ל שדבריו מקובלים כאלו נכתבו בתלמוד כתב בשאלתות (בפרשת אחרי מות) ואי מתרמי טבילותא בבי שמשי דשבתא דלא אפשר למסרק משום דאתיא לאתורי שער חופפת ביממא וטובלת בליליא ע"כ. גם בספר המצות לרבינו משה מקוצי ז"ל כתוב בהלכות נדה וז"ל וטוב ונכון לאשה החופפת מערב שבת וטובלת למוצאי שבת שתרחץ מערב שבת כל גופה וראשה ולמוצאי שבת תחמם קדרה גדולה מלאה חמין ולשפשף בם גופה בידיה גם תסרוק ראשה במסרק ואם הוא י"ט במוצאי שבת או שחל טבילתה ליל שני בשבתא והרי שני ימים טובים ארעו באחד בשבת שאינה יכולה לרחוץ בחמין כלל ולא לסרוק כלל ראשה אז תרחץ בחמין בערב שבת ותחוף ותסרוק ותשמור עצמה בימים שבנתים כל יכולתה מן הטנוף וכו' ע"כ. וזה הלשון בעצמו כתוב בספר התרומה ולא נמצא לשום פוסק ומחבר שיתיר סריקה ומעולם לא היה נודד כנף ופוצה פה להתירה עד שקמת והעדות שהעדת שראית בקטלוני"א בעיר חכמים וגדולים שהכלות והבחורות היו סורקין ראשיהם ולא היו מוחין בידם גם אני מקטלוני"א כמוך ועירי היתה עיר גדולה לחכמים וגדולים יותר מעירך ומעולם לא ראיתי ולא שמעתי מי שיהיה חוכך להתיר הסריקה ולא מי שיפרוץ בה במעשה גם בחור גם בתולה יונק עם איש שיבה ואף טלטול המסרק היה להם כטלטול כלי שמלאכתו לאסור רק שהבחורות מתקנות מעט שער ראשן בכלי העשוי משערות החזיר והדבר ידוע שאין בו משום השרת שער או דלא הוי פסיק רישיה גם מבין ריסי עדותך נכר שגם בעיר ההיא היתה הסריקה אסורה להם שהרי לפי דבריך לא ראית רק מהבחורות והכלות אבל האנשים לא היו סורקים כי אם היה אחד סורק בה היית מעיד גם על האנשים ולא היית כובש עדות ואם לא מיחו החכמים והגדולים שהיו בה על הבחורות והכלות אולי היה לפי שלא היו מקבלות מהם ומוטב יהיו שוגגין ואל יהיו מזידין כדאמרינן גבי תוספות ענוי דיום הכפורים במסכת (יומא) [שבת קמ"ח:]: