תשובות הריב״ש · חלק ש״צ סימן ז׳

עוד כתבת שאשה אחת מנתה שליח לקבל לה גיטה מיד ארוסה שהוא בולנסיאה והשליח הביא מעשה ב"ד שקרעו הגט והתירוה לינשא ושטר המעשה ב"ד קצר מאד ויש בו טעיות מדקדוק הלשון מורה שאין הב"ד יודעים בטיב גטין וקדושין כראוי וכתוב בו אנו ב"ד וכו' כן היה שבא לפנינו השליח וכו' ואמר לנו רבותי הרי שפלונית מנתה לי שליח וכו' והבעל הנזכר כתב לי גט לאשתו פלונית הנזכרת ומסר אותו מידו לידי בפניכם רבותי ולכן וכו' ואנו ראינו הגט שכתב הבעל הנזכר ומסר אותו ליד השליח הנזכר בפנינו ונתברר לנו שכל עניני הגרושין נעשו כהוגן וכתקון חכמים וקרענו הגט והתרנוה לינשא וכו' נסתפקת שמא הדיינין האלה היו עדי מסירת הגט כמו שיראה מפשט לשונם וא"כ אין עד נעשה דיין ושטר מעשה ב"ד זה כאלו אינו ואין למדין ממנו כלל ואף אם נאמר כיון ששלשתם ראו הענין דנין ע"פ ראייתם כמו בעדות החדש ולא בעי הגדה כלל דלא קיי"ל כרב אשי דפ' האשה שנתארמלה דבדרך דחיה אמרה אפ"ה יש לחוש שמא נמסר בלילה שהיא שעה שאינה ראויה לדין ואז אין נעשין דיינין וכו' וכגון הא איכא למיחש לב"ד טועין דומיא דההיא אודיתא דכתיב בה דוכרן פתגמי וכו' וכ"ש למה שכתב הרמב"ן ז"ל בפרק האשה שנתארמלה וז"ל דאפשר דכי לא קיי"ל כרב אשי ה"מ בקיום שטרות אבל בשאר מילי הגדה בעינן כי ההוא לישנא דאמרינן בפרק החובל ואי בעית אימא ולא מוקמינן לה בשראוהו בלילה אלא אפילו ראוהו ביום אין עד הרואה נעשה דיין אלא בהגדת אחרים ואע"פ שהרב ז"ל כתב אחר כן ומיהו מסתברא וכו' נטה להפך מה שכתב תחלה הנה כיון שאפשר לצאת מידי כל ספק לשלוח ולנסיא"ה ויעידו שנים מאלו הב"ד לפני ב"ד אחרים שהם ראו המסירה והם קרעו הגט ויעשה לה מעשה ב"ד אחר בכל מאי דאפשר לתקוני מתקנינן לכתחלה ומפני זה חששת בדבר ואמרת לשלוח ולנסיא"ה עד כאן דבריך: