תשובות הריב״ש · חלק שפ״ח סימן ה׳

עוד אחרת יש פה מנהג שכל מי שמוכר קרקע מכריזין ביום שבת בין יוצר למוסף ד' שבתות רצופות במצות הברורים שכל מי שיש לו זכות או תביעה על אותו קרקע שיבא ויגיד להם תוך שלשים יום ואם לא שיאבד זכותו וכשמעי ההכרזה תמהתי מאד תחלה כי זה ראוי ליאסר מטעם שלא יהא דבורך של שבת כדבורך של חול ואע"פ שפי' בו שלא להרבות בדבור מן הירושלמי (שבת פט"ו ה"ג) הנה כ"ש שראוי ליאסר אם הדבור בעצמו דומה לדבו' של חול. עוד שדומה לגמר דין שמחליטין ומפקיעין זכות היחיד ההוא אם לא יגיד והנה שנינו (ביצה לו.) אין דנין גזרה שמא יכתוב אע"פ שיש בזה מצוה כל שכן בזה שאין כאן מצוה להפקיע זכות מי שלא כדין. והשיבו כי זה המנהג הוא קדום ונעשה בהסכמת הקהל ובעצת הרא"ה ז"ל. והראו לי שטר חתום מתקנות קדומות נעשה זה תשעים שנה ומזכיר בשטר ההוא בתחלתו שהברורין וכל הקהל תקנו אותן התקנות בעצת רבי אהרן הלוי נ"ר ב"ר יוסף הלוי ז"ל והתקנה הראשונה היא זאת וזה לשון ההסכמה הסכימו הכ"ה מוקדמין והברורים והקהל בסרקסטה יצ"ו בעצת ר' אהרן הלוי נ"ר ב"ר יוסף הלוי ז"ל שכל מי שימכור או מי שיתן במתנה שום קרקע לחבירו שיהא הרשות בידו של לוקח או של מוכר או של נותן או של מקבל מתנה שיודיע להברורים הדיינין או למוקדמין אם אין שם ברורי' ויבקשו מהם שיכריזו על אותו קרקע על ידי שלוחי צבור בשלש בתי כנסיות של העיר הזאת בכל שבת ושבת ארבע שבתות רצופות שכל מי שיש לו שום זכות או שום שטר או שום שעבוד בשטר או בשום פנים בעולם בשטר לבד שטר כתובת אשה ומתנתה שיבא ויודיע לברורים או למוקדמין כמו שנזכר למעלה משבת ראשון של ההכרזה עד תשלום שלשים יום ואם לא הודיע לברורים או למוקדמים כמו שנזכר למעלה בתוך זמן זה שיהא זכותו מופקע ולא יהא לו רשות לתבעו לעולם ויתחייבו לעשות לו שטר מן ההכרזה ע"כ לשון התקנה ההיא. אמרתי גם ממה שכתוב בהסכמה שיתחייבו לעשות לו שטר מן ההכרזה אסור מוסיף שיש לחוש יותר לשמא יכתוב ואיני רואה בכאן שיהיה זה צרכי רבים ולא כמו פוסקי צדקה לעניים ולא כמו תינוקת ליארס ותינוק ללמדו ספר וללמדו אומנות. והנה רבי יוסף הנזכר מביא ראיה למנהגם מהכרזות ארבע שבתות של מורדת שנראה מלשון רש"י ז"ל שהם שבתות ממש ממה שנזכר בגמרא (כתובות ס"ג:) גבי אין מכריזין עליה אלא בבתי כנסיות וכו' דיקא נמי דקתני ארבע שבתות וכן מירושלמי שמביא בעל העטור ז"ל על ההיא דמורדת וכתב כמו שאמרו בירושלמי (גיטין פ"ה הל' ז') גבי סיקריקון לאחר י"ב חדש מכריזין עליו ד' שבתות רצופות. ואני כי היה בעיני זר מאד דבר זה אמרתי הכרזות המורדת הם התראות כדי שתבוש ותשב עם בעלה ויש כאן משום שלום הבית ושלום ביתו עדיף וההיא דירושלמי דסיקריקון כל תקנות סיקריקון משום ישוב ארץ ישראל כמו שכתוב בתוספתא (גיטין פ"ג הי"ד) משום ישוב המדינה והתירו חז"ל (גיטין ח':) משום ישוב ארץ ישראל אמירה לכותי דכותבין עליו אונו אפי' בשבת. ושמענו בברור כי באושק"א עושין אלו ההכרזות במוצאי שבתות ובשני ובחמישי אבל בטודיל"ה עושין אותן בשבת ואני ירא וחרד למה שראיתי כתוב בשטר שנעשה בעצת הרא"ה ז"ל ואצפה לתשובתך רבינו נ"ר אם נניח הענין כאשר הוא או אם יש בזה אסור וכי נהגו לא שבקינן להו ואף אם יהיה מותר מכוער הדבר ומה במקום דאיכא עמי הארץ ומקילים הרבה באסורי שבת וראוי להחמיר להם יותר מדאי: