תשובות הריב״ש · חלק שע״ז סימן ד׳

ומה שכתבת מפני שלא אמר מת וקברתיו כסברת הרב אלפסי והרמב"ם ז"ל ודאי לפי ההלכה ועקר השמועה נדחו דבריהם דלא בעינן קברתיו אלא באשה עצמה במלחמה אבל בעד אחד במלחמה או במים כיון דאית לן דאפשיטא בעיין ועד אחד במלחמה או במים נאמן אין צריך קברתיו כי הספק שהיה לנו (שם קט"ו.) בעד אחד במלחמה היה אי טעמא דעד אחד דמהימן משום דמלתא דעבידא לאגנויי היא והלכך במלחמה נמי לא משקר וקושטא קאמר ולא חיישינן דאמר בדדמי דלא חיישינן להכי אנא באשה עצמה דאמרה הכי כדי שלא תתעגן אבל בסהדא כיון דלא חיישינן דלימא שקרא בדדמי דאמאי לימא הכי אבל אי טעמא דעד אחד מהימן משום דאיהי דיקא ומנסבא הכא דליתא לטעמא דדיקא ומנסבא כיון דאיהי אמרה בדדמי במלחמה א"כ אין העד נאמן ואפינו אמר קברתיו נמי משום דלא מהימני ליה כיון דליתא לטעמא דדיקא ומנסבא ומעובדא דההוא דטבע בדגלת (קכ"א.) אפשיטא בעיין דעד אחד נאמן במלחמה וכמ"ש הרב אלפסי ז"ל ואע"ג דהתם הוי כמת וקברתיו דהא אסקוה אגשרא דשביסתנא היינו דאיצטריך להכי משום דהוי מים שאין להם סוף ואשתו אסורה לכתחלה ועל כן היה צריך שיראוהו מת לא שיהא צריך לקברתיו וכן נמי פשטה הרמב"ן ז"ל לבעיין מעובדא דכרכום ביתר (קכ"ב.) דאלמא עד אחד במלחמה מהימן דהתם ודאי במלחמה מתו דהא כרכום מלחמה היא ובשעת מלחמה כל שאמר מת סתם במלחמה קאמר כדמוכחא שמעתא דריש האשה שלום אלא א"כ אמר בפירוש מת על מטתו ועוד שאין דרך למות ששים בני אדם כדרך כל הארץ ביחד אם לא במלחמה ואע"ג דהתם נמי קאמר וקברנום לאו דוקא דבעובדא דאבא יודן (שם) שבא עובד כוכבים ואמר ישראל שהי' מהלך עמי בדרך מת וקברתיו לאו דוקא נמי וקברתיו דהתם לאו מלחמה הות ולכו"ע לא בעי וקברתיו ואעפ"י שהמעשה ההוא היה עובד כוכבים מסיח לפי תומו לא בעי ביה וקברתיו ועובדא דמאן איכא בי היואי (קכ"א:) יוכיח דאפי' בעובד כוכבים מסיח לפי תומו לא בעינן וקברתיו ומ"ש הרמב"ם ז"ל בעובד כוכבים ומסיח לפי תומו שצריך לומר קברתיו ונראה מדבריו שלא אמר כן אלא כשאין הכותי מכיר המת בשמו אלא שאומר ישראל שיצא עמי דומיא דעובדא דאבא יודאן כי כן כתב ז"ל זה לשונו יצא ישראל ועובד כוכבים מעמנו למקום אחר ובא עובד כוכבים והסיח לפי תומו ואמר איש שיצא עמי מכאן מת משיאין את אשתו ואע"פ שאין העובד כוכבים יודע אותו האיש והוא שאומר קברתיו וכן אם יצאו עשרה אנשים כאחד ממקו' למקום והם אסורין בקולר או נושאים גמלים וכיוצא בהם והסיח העובד כוכבים לפי תומו ואמר שיו"ד אנשים שהלכו ממקום זה למקום פלוני והם נושאים כך וכך מתו כולם וקברנום משיאין את נשותיהן עכ"ל והוא ז"ל לא הזכיר קברתיו בשאר עובד כוכבים מסיח לפי תומו אלא בזה שאינו מכיר המת בשמו ונראה שדעתו שבכל מקום שמזכיר בגמרא קברתיו דוקא הוא לא כן כתבו האחרונים ז"ל אלא בכלם אמרו דלאו דוקא ומעשה שהיה כך היה כי מה ענין להצריך קברתיו מפני שאינו מזכיר המת בשמו ומה לי אם יאמר איש פלוני מת או יאמר איש שיצא עמי מכאן וכיון שיצא לנו מעובדא דמאן איכא בי היואי שאין עובד כוכבים מסיח לפי תומו צריך לומר קברתיו א"כ על כרחי' עובדא דאבא יודאן לאו דוקא אלא מעשה שהיה כך היה אף אנו נאמר כך בשאר עובדי דלאו דוקא קברתיו וא"כ עד אחד במלחמה או במים אין צריך לומר קברתיו וכן הסכימו כל האחרוני' ז"ל אלא שכיון שיצא מפי הרב אלפסי והרמב"ם ז"ל להחמיר ראוי לחוש לדבריהם כמ"ש הרשב"א ז"ל בתשובה שהבאת ומי לא יחוש אחריו וכי הרב אלפסי והר"ם ז"ל קטלי קני באגמא נינהו הלא הם גאוני עולם ועמודי התורה ומי יתיר לשוק אשה שהיא ערוה לדעתם חלילה :