במה שדנת בענין האשה שלא להתירה בעדות העובד כוכבים לפי שלא נר' לך שהוא מל"ת מחמת שהוא שאל להם במאי עסקיתו והכותית השיבה לו דברינו ביהודי שמו כך שהיה עמכם בספינה אם הוא חי ואם מת ונראה לך שזה כמו ששאלוהו ואת מה בידך אומר אני ודאי אם שאלוהו אם הוא חי אם מת אין זה נקרא מל"ת אלא מתכוין להעיד שפסלו בו ואף ע"פ שלא אמר כן בפני ב"ד דכשאמר בפני ב"ד אפילו בלא שאלוהו אלא שאמר כן מעצמו נקרא מתכוין להעיד דהכי אמרינן בפרקא בתרא דיבמות (קכ"א:) בא לב"ד ואמר איש פלוני מת השיאו את אשתו זהו מתכוין להתיר איש פנוני מת זהו מתכוין להעיד אלא הא דתנן ובעובד כוכבים אם היה מתכוין אין עדותו עדות היכי משכחת לה במסיח לפי תומו כי ההוא גברא וכו' נראה מכאן דכל שבא לב"ד ואמר אפילו מעצמו בלא שאלה נקרא מתכוין להעיד ואין עובד כוכבים נאמן בענין זה אבל אם לא בא לב"ד ואמר מעצמו איש פלוני מת כמספר דברים מסיח לפי תומו נקרא ואינו צריך שיאמר בדבריו כל אותן דברים שהזכיר הר"ם ז"ל שהוא לא הביאם אלא לרוחא דמלתא לומר שבזה נכר שאין מתכוין להעיד וכמו שהזכירום בגמרא בקצת עובדי דעובד כוכבים מסיח לפי תומו אלא כל שאמר איש פלוני מת מעצמו כמספר דברים זהו מסיח לפי תומו ואף אם לא יספר דברים אחרים כי אם דבר זה לבד דומיא דההוא עו' כוכבים דאמר מאן איכא בי היואי (ואי) שכיב היואי שאעפ"י שהיה מבקש אנשי ביתו שישמעו את דבריו וגם לא ספר דברים אחרים אלא שאמר שכיב היואי נקרא מסיח לפי תומו כיון שלא בא לב"ד וגם לא אמר כן בתשובת שאלה וכן באידך עובדא מאן איכא בי חסא טבע חסא אבל כל ששאלוהו מתחלה לא מקרי מסיח לפי תומו ואפי' שלא בב"ד ואפי' יספר כמה דברים שנראה כאומר אמת וזה מבואר בגמ' (קכ"ב:) גבי עובדא דפונדק' דאמרי' פונדקי' כותית היתה ומסיחה לפי תומה היתה ואמרה להם זה מקלו וזה תרמילו וזה קבר שקברתיו ומקשינן והא איה חברנו קא אמרי לה ומפרקינן כיון דחזיתינהו בכיא אמרו לה איה חברנו וכו' דמשמע מהכא דאף על פי שאמרה להם זה מקלו וזה תרמילו וזה קבר שקברתיו לא הוית מסיח לפי תומה כיון דאמרי לה איה חברנו אי לאו משום דמעקרא בכיא כי חזיתינהו לפי שהבכי ההוא חשבינן כהתחלת הספור אם כן בזה הנדון נוכל לומר שכיון שאין זה בא לבית דין וגם לא אמר זה כמשיב על שאלה קדמה לדבריו אבל הוא התחיל לשאול להם במאי עסקיתו נראה שהוא מעצמו היה רוצה לספר להם מה שהיה יודע בענין האיש ההוא לפי שהבין מדבריהם שהיו מדברים בו וכן נראה מדבריו שלא הבין הוא מדבריהם שישאלוהו כלל אם הוא חי אם מת שא"כ היה לו להשיב מת הוא אבל הוא השיב להם איך אתם אומרים שהוא חי נראה שאילו תשובת שאלה אלא כמתמיה מעצמו וחולק על דבריהם כי אם לאמר אנחנו כמתנבאי' הוא הבין שהם היו מכונין לשאול לו אף אנו נאמר בפונדקית כשבכתה בראות החברים שהיא הבינה מענינם שהיו רוצים נשאול לה מחבריהם כמו שהוכיח סופם שאמרו לה איה חברנו ולא היה לנו לחשוב אותה מסיח לפי תומה אלא נראה שכל זמן שלא שאנו אותו בפירוש מתחלה מה אתה יודע בפלוני אין זה מתכוין להעיד ואם שמע העובד כוכבים שהיו מספרים בפלוני ויספר גם הוא בתוכם זה מסל"ת נקרא ואם היה שהיהודי והעובדת כוכבים ההיא התחילו לומר לעובד כוכבים אנחנו מדברים באיש פלוני אם הוא חי אם מת אז היה אפשר לנו נדון ולומר שנתכונו לשאול לו ואת מה בידך אע"פ שלא אמרו כן בפירוש אבל כאן לא אמרו לו אלא כמשיבים על דבריו ששאל להם תחלה מה אתם מדברים וא"כ נראה שזה ראוי לקרותו מסיח לפי תומו ועוד יש ראיה בגמרא על מה שאמרתי שכל שאמר פלוני מת שלא בתשובת שאלה קדמה לדבריו נקרא מסיח לפי תומו ואינו צריך שיאמר כן דרך תמה והתאוננת פלוני מת כמה היה נאה כמה היה גבור כמו שכתבת ממתניתין דפרקא בתרא דיבמות (שם) מעשה שעמד אחד על ראש ההר ואמר איש פלוני בן איש פלוני ממקום פלוני מת הלכו ולא מצאו שם אדם והשיאו את אשתו ובגמרא מקשי ודלמא שד הוא ומתרצינן דחזו ליה בבואה ולא מקשי' ודלמא עובד כוכבים הוא ואין זה מסיח לפי תומו אלא שמע מינה כמו שאמרתי. אלא שבנדון זה שהוא תלוי בסברא אם נאמר שהוא כמשיב על שאלה אם לא וענין זה הוא חמור מאד שהרי אם אין זה מסיח לפי תומו אין כאן עדות כלל ואם נשאת תצא היה ראוי שלא להתירה אלא בהסכמת רוב חכמי הארץ השוכני' בגלילותינו רוב מנין ורוב בנין ובראשם הרב רבינו נסים נ"ר לא שיסמוך חכם אחד על סברתו להתיר דכחא דהתירא עדיף וצריך להביא ראיה ובמה שכתבת במה שהעיד העובד כוכבים ששמע שהגיד לו עובד כוכבים חברו שאין זה כלום ודאי הדין עמך דעובד כוכבים מסיח לפי תומו חדוש הוא והבו דלא לוסיף עלה ואעפ"י שנראה מן הגמרא דאפילו מפי עבד מפי שפחה ומשמע דעבד מפי עבד נמי מהימן בעדות אשה וכן נמי שפחה מפי שפחה שאני הני שנאמנין בתורת עדות ואין צריך שיהיו מסיחין לפי תומן אלא חכמים האמינום בעדות אשה כעד כשר אבל עובד כוכבים שאינו נאמן בתורת עדות אלא במה שראה לא במה שמעיד מפי אחר שהרי אין העובד כוכבים בקי להכיר אם חברו היה מסיח לפי תומו או מתכוין להעיד וזה נראה לי ברור:
תשובות הריב״ש · חלק שע״ז סימן ג׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Rivash Responsa, Vilna, 1879
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות הריב״ש, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.
