תשובות הריב״ש · חלק שע״ה סימן ו׳

מה שהשבת בההיא דקפץ על מה שהקשיתי אי בקפץ אמאי נקט טענת אבד וכתבת וליטעמיך למאי דמוקים מתחלה רישא שלא בבית דין אם כן יקשה לך קושיא זו עצמה אין הכי נמי אלא שאלי תפשתי התירוץ דקאי בגמרא ולא חששתי להקשות על התירוץ הנדחה לא עמד כי אדניו הדפו וקראו שנויי דחיקא אבל הקושיא ודאי בין על התירוץ הראשון בין על השני הוא דדא ודא אחת היא. ומה שכתבת דנקט אבד מלתא דפסיקא ליה דלא שייך כפל בשום ענין וכן אורחא דתלמודא למנקט מלתא דפסיקא כשרוצה לגלות על ענין אחד כגון בכי האי גונא דמגלי לנו דאין שייך כפל דוחק יש כאן תרוץ אין כאן. אבל כך אני אומר דבמאי דקתני ברייתא בטענת אבד משלם את הקרן אשמעינן תרתי חדא שאינו משלם כפל לפי שאין כפל בטענת אבד ואידך שמשלם את הקרן אע"פ שנשבע ואינו פטור משום דרב הונא וכי משני רישא חוץ לבית דין לשנויא קמא או בקפץ לשנויא בתרא הכי אמרינן דבמאי דשמעינן ממלתיה דאינו משלם כפל לפי שאין כפל בטענת אבד הא בכל ענין היא ולהכי נקט טענת אבד אבל במאי דקאמר דמשלם קרן אע"פ שנשבע הא מיירי חוץ לבית דין או בקפץ ולא תקשי לרב הונא דאע"ג דמאי דאשמעינן שאינו משלם כפל הוא בכל ענין ולהכי נקט בטענת אבד מיהו להכי נקט משלם את הקרן ולא נקט אינו משלם כפל לאשמעינן דאיכא גונא שאינו פטור מכלום מפני שנשבע אבל חייב עדין בקרן והיינו חוץ לבית דין אי נמי בקפץ ולא תקשי לרב הונא. נמצא עתה דלא מוקמינן רישא חוץ לב"ד או בקפץ אלא במאי דאשמעינן חיובא שמשלם קרן לא במאי דאשמעינן שאינו משלם כפל דלגבי כפל בכל ענין פטור ולהכי נקטה בטענת אבד אלא שהוא פטור אפילו מקרן כיון שנשבע משום דרב הונא אלא אם כן הוא חוץ לבית דין או בקפץ שאז משלם את הקרן כנזכר לעיל והראיתי תרוץ זה לחכם דון חסדאי נ"ר ואמר יישר. מה שבקשת בכתבך השני שאעיין באותן השתי שאלות ששאלו לך ואמרת דלחדודי לי קא בעית כמו שהיה דרך רבה לאביי תלמידו או שאר החכמים לתלמידיהם כמ"ש בפ"ק דערובין (יג.) ואף רבי לא אמרה אלא לחדד בה את התלמידים וכן בפ"ק דזבחים (יג.) גבי בן עזאי לא אמרו אלא לחדד בה את התלמידים ומי יתן ותאיר עיני במשנה אחת ויאמנו דבריך לדעת רבי יוסי דבסוף פרק אלו מציאות תחשוב מה שתחשוב ותדמה מה שתדמה. אשיבך על הראשונה ששאלת בכלל ופרט מה צריך הכלל אחר שאין בכלל אלא מה שבפרט זו קושי' קדומה היא והיא שגורה בפי התלמידים הצרפתים והאשכנזים הבאים בשערים האלה הרגילים לעשות להם אוצר סגולה מקושיות קדומות לקפח ולקנטר והתוספות מקשים אותה בשם רבינו שמואל ז"ל בין בכלל ופרט בין בפרט וכלל שאנו אומרים נעשה כלל מוסיף על הפרט והכל בכלל. ואם באנו לשאול קושיות התוספות נוכל לשלוח תריסר אלפי גמלי טעונין שאלות וקושיות ותירוץ קושיא זו הוא זה שאם לא נכתב כי אם הפרט היינו מביאים בבנין אב או קל וחומ' דבר אחר זולת הפרט אבל כשקדמו הכלל גלה לנו שאין באותו הכלל שום דבר זולתי הפרט לאחריו וכן בפרט וכלל אם לא נכתב הפרט הייתי מוציא מן הכלל אי זה דבר בבנין אב או בקל וחומר או באי זה ענין אבל כשקדמו הפרט ואחר כן בא הכלל נעשה הכלל מוסף על הפרט ורבי כל מילי ולא נדרש בבנין אב ולא ק"ו להוציא מן הכלל דבר וכך הוא המדה בין בכלל ופרט בין בפרט וכלל זהו התירוץ הנכון שמביאין התוספות שהיה רגיל לתרץ רבינו שמואל ז"ל וטרם ראיתיו בתוספות קבלתיו מפי מורי ורבי הרב הגדול רבי פרץ הכהן ז"ל והשאלה השניה ההולכ' למולי מי ששאלה אליך לא ראה מאורו' ואת ידיו לא הכיר בין ימין לשמאל ינהגוהו יביאוהו אל בית אמו תלמדהו ואל חדר הורתו להניק אותו ולגמול כי בחליף אין הריאה חסרה ולא יתרה כי מה שחסר הימין משלים השמאל ויתור השמאל אינו יתור כי צריך להשלים הימין וריאה זו חמשה אוני אית לה לא פחות ולא יותר ומה ענין זו לריאה חסרה שאין לה כי אם ארבע אוני או ליתרה שיש לה ששה ואי חסיר אי יתיר הוא לפרש כי מה שאמר חמש אוני אית לה לריאה הוא לעכובא בין למעלה בין למטה וחליף הוא לפרש כי מה שאמר תלת מימינא ותרתי משמלא ג"כ הוא לעכובא ואי חליף טרפה אע"פ שאין הריאה חסרה ויתרה יותירך השם לטובה יצילך מריב לשונות מדבר הוות יושיבך באהלים כנחלים נטיו כגנות רוות ישמרך מכל מיני רעות המתרגשות בעולם והוות כנפשך החשובה ונפש דורש שלום תורתך לראות כבודך פנים בפנים ולדבר בדברי פה אל פה עיניו מיחלות ומקוות הצעיר יצחק ב"ר ששת זלה"ה: שעל הכתב בשלם סכו ומעונתו שלם בתורתו ושלמה משנתו אין קצה לתבונתו החכם הרב רבי שלמה נ"ר בן הקדוש רבי אברהם ז"ל: