עוד בפ' זה (ה'.) גבי אי הכי אלמנה נמי תבעל בחמישי כתב הרמב"ן ז"ל פי' אי אמרת בשלמא הואיל דבר קפרא לאו עקר טעמא הוא אלא טעמא משום אקרורי דעתא הוא נעשה לו סניפין מברכה אע"פ שאין ברכת דגים לאדם כלום ניחא אלא אי אמרת ברכת דגים לאדם ברכה היא דמתקני רבנן בשבילה שתבעל בחמישי אלמנה נמי תבעל בחמישי ומפרקי' אפי' הכי ברכת אדם עדיפא ליה באלמנה שאפשר אבל בבתולה אי אפשר דאיכא משום אקרורי דעתא ע"כ. וקשה לן דלמקשה מי ניחא אי ברכה דדגים אינה כלום אמאי תנשא בחמישי תנשא ותבעל בששי וכן נמי כי משני ברכה דאדם עדיפא תקשי נמי א"כ תנשא ותבעל בששי וניחא לי דכיון דתנא לא יהיב טעמא לנשאת בחמישי אלא לנבעלת בששי משמע ליה דאבעילה קפדינן משום ברכה אבל בנשואין לא קפדינן ומאי דקאמר נשאת בחמישי אינו קפידא דאין הכי נמי שאם רצה נושא ובועל בששי אבל הכי עדיף להו כדי שיבעול בלילה ולא יצטרך לבית אפל דלישא בלילה ולבעול בלילה אין פנאי לפי ששוהין הרבה בכתיבת כתובה כמו שכתבו התוס' במתניתין אבל מדיהיב טעמא לנבעלת בששי משום ברכה משמע דקפידא בהכי ולעולם אינו בועל בחמישי ומשום הכי קשי' ליה וכן נמי כי משנינן ברכה דאדם עדיפא אינו בועל בחמישי לעולם אבל אם רצה נושא ביום ששי דהשתא לית לן טעמא דשקדו ובועל בו ביום בבית אפל :
תשובות הריב״ש · חלק שע״ג סימן ה׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Rivash Responsa, Vilna, 1879
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות הריב״ש, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.