תשובות הריב״ש · חלק שע״ג סימן ג׳

ומה ששאלתני לבאר לשון תוספות שבפרק המדיר (כתובות עו:) יען אשתעשע בו כל דבריך האדון נ"ר המה שעשועי אנשי עצתי וכך נ"ל באור לשונם כל שנולד ספק ברשותו כלומר בעל הפרה שנולד הספק ברשותו שהרי מכיון שנמשכה הפרה הרי החמור ברשות בעל הפרה וא"כ אם הוא טוען שקודם לכן מת כדי לבטל הקנין עליו להביא ראיה ולא מפני חזקת הממון שיש לבעל החמור שהפרה ברשותו שכבר משכה ובעל הפרה בא להוציאה אלא אפי' היה בעל הפרה מוחזק כגון שתפסה אחר כן או ששבה מעצמה אל ביתו עליו להביא ראיה שהכל תלוי בנולד הספק ברשותו ואפי' הוא מוחזק בממון והיינו דכייל ואמר כל שנולד וכו' והביאו ראיה לזה מדמקשי בסמוך מההיא דמחט שנמצאת ואמרינן ואי דלא יהיב טבחא דמי מייתי בעל בהמה ראיה ומפיק ואמאי הא ספק ברשות טבחא אתיליד אלמא שעל מי שנולד הספק ברשותו להביא ראיה ואפילו הוא מוחזק בממון דאי לא לא קשיא מידי מההיא דהתם הטבח מוחזק במעות דבדלא יהיב דמי היא ומשום הכי אע"פ שהספק נולד ברשותו אינו צריך להביא ראיה אלא בעל בהמה מייתי ראיה ומפיק והקשו התוס' מדאמרינן בפ' השואל (ק'.) גבי המחליף פרה בחמור וילדה ולחזי ברשותא דמאן קיימא ולהוי אידך מוציא מחבירו ועליו הראיה משמע דאי משך בעל הפרה את החמור והכל בידו על בעל החמור להביא ראיה כי הוא מוציא ואמאי הרי משעה שמשך בעל הפרה את החמור עמדה הפרה ברשות בעל החמור אפי' היא בבית האחר וכיון שנולד הספק ברשותו לטובתו יש לנו לומר שברשותו נולד ועל האחר להביא ראיה כמו שאם היה לרעתו היינו אומרים שברשותו נולד ועליו להביא ראיה בהפך ותרצו התוס' שצריך לחלק בין ספק שנולד לטיבותא ובין ספק שנולד לריעותא ולא פירשו יותר ונ"ל הטעם שכשנולד ברשותו הספק לריעותא כמו בהא דהכא דשמואל יש לנו לומר שעל בעל הפרה שנולד הספק ברשותו להבי' ראי' לפי שמפני ספק זה הוא בא לבטל קנין שהיינו מוחזקים בקיומו וכיון שנולד ברשותו הספק עליו להביא ראיה אבל בההיא דהתם אין הקנין מתבטל מפני הספק שאין דנין אלא על הולד ומפני זה אין הולכין אחר מי שנולד הספק ברשותו אלא אחר המוציא מחברו זהו מה שנ"ל בבאור לשון התוספות ובכונתם ואם כונתי אל האמת ימין שכלך רוממה תסעדני ואם יש מלין השיבני ודעת תבונות הודיעני. ואשר בקש כבודך לשלוח לך אי זה חדוש ממסכתא דקאימנא בה ידעתי כי אין כל חדש אצלך והנסתרות לנו לפניך גלויות וידועות אמנם להפיק דרושך ולברר וללבן הבר מן התבן אודיעך ב' ג' חידושים ממה שנתחדש אצלי השכילה נפשי ותבן ויומא טבא לגאו דמסכתא דקאימנא בה מר נמי קאי בה היא מסכת כתובות למדתיה בחורף ועוד בה עשיריה כי לסבה קדם זכרה לא קבעתי עתים לתורה אז כראוי ונדחה ממני תושיה: