תשובות הריב״ש חלק שע״ג סימן ב׳

כרוב ממשח. יען משח אלקים אותך שמן ששון לבצר חומת תורתו נתנך עליון כגובה ארזים גבוה וחסון וכל לשון תקום אתך למשפט תרשיע בחוח תקוב ובחבל תשקיע תכנה בלשון בחצי נערות תורה צדה כי פיך המדבר בשם אלוה עושה הוא עשה ויכוננה בחרב חדה מחרפות וגדופות אנוש לא תכלם ולא תבוש מנהם כפיר שאגת אריה וגור לא תירא ולא תגור כמשפט ליושב על המשפט תחת אלהים בארץ שופטים מגבוה יראו אך הבל בני אדם מהמונם לא יענו ומקולם אינם חתים ואם בצוק העתים הדור יתום ופרוץ מרובה על העומד דור ששופט את שופטיו דור סורר ומורה לקול מוריו ולמלמדיו הרי זה בא ללמד מאנו קחת מוסר ובמלאכי אלהים ילעיבו ועל המורים כהלכה ודבר ה' בפיהם אמת הן לריב ומצה יריבו ובמעל הזה היתה ראשונה יד השרים והסגנים העשירים והמיוחסים כי יחושו ויוחסו לכבוד עצמם ועשרם ולכבוד קונם אינם חסים על זה ידוו כל הדווים וכל לבב אנוש ימס כי הי' דבר השם ביניהם ללעג לפרוץ גדרו והיה למרמס ואם אך דבר שפתים יניעו ראש בשפה יפטירו שתו בשמים פיהם מדינים יעירו לשונם יחליקון וגרונם קבר פתוח כדי בזיון וקצף עליהם מתוח לא יוכלו כפרה לא יוכלו נקיון כי נתנו כתף סוררת כפרה סוררה למרות עליון אף כי יקומו בחמה שפוכה וביד חזקה על חבר להכות באגרוף רשע ובזרוע רמה תשבר יזקו לאידם מטרות זעם על אדם ירעפו לא יראו אלהים ואדם כי יעלו על שפת לשון ודבת עם יאמרו רבן דחפו אלה עשן באף כל אשר נגע אלהים בלבבו וכל היום אש יוקדת אזנים תצלנה ועינים תבכנה ונפש אמולה בחילה מסלדת אבל מה יעשו גדולי הדור אם אין דורם דומה יפה יש להם לנהלם לאט ע"פ מדותיו החזק הוא הרפה שמאל דוחה וימין מקרבת כאשר ישא האומן את היונק לא כגור אריה מן הבשן יזנק שבכל דור ודור בני פריצי עמנו ינשאו יצאו נצבים שונאים את הרבנות והראוי לה תכלית שנאה היו לה לאויבים גם בימי קדמונינו ז"ל דכל חד מנייהו עדיף ממאה מינן כל יומא שכיחי אפקורי דמצערי רבנן דום לה' והתחולל לו כי הם וחציהם יכלו בהשכמה עליהם לבית המדרש יבוקש עונם וחטאתם הנה נדרש וגם ענינו כזה וכזה עבר בחורף שעבר העלילונו ומסרונו למלכות לסבה קרובה לשלך שאל נא אלו התלמידי' ויספרו לך אשר ראתה עינם ולזה לכתב מזהיר כזוהר הרקיע הגיעני אז באותו פרק מאת כבודך לא יכולתי להשיב כי היה לבי בל עמי קראתי לרעיוני ואינם גם כי שמעתי יצאת את העיר להמלט על נפשך מדבר באפל יהלוך להחיש מפלט ומקום תחנותך לא הוגד לי ואת עיר המקלט ות"ל שבת אל ביתך שלום בגופך שלום בתורתך ומה מאד אשמח אם אראה מתוך כתב טפחה ימינך אם כל אשר לך שלום לא חסרת דבר ואיש מביתך לא נפקד ובהודעתך אותי מה יהיה באחרית הזעם אם שבו הרודפים מדרכם הרעה ועפר רגליך ילחכו פן תבער בם גחלת אש דתך ותחת כבודם יקד כיקוד אש יקד כי לזה נפשי עלי תשתוחח ותהום מתי תבא בשורתך טובה תדשן עצמי צמאה נפשי לאלהים להשיב אל כבודך במה שכתבת בפירוש סוגית מפני מה אמרו ובמה שכתבת בסוגית פתח פתוח לא אוכל מתוך הכתב כי הרבה דקדוקים ועמקים יש בהם והנייר יכלה והם אינם כלים כי שערי התירוצין לבעלי השכל לא ננעלו פעם בפתח פתוח כפתחו של אולם פעם בפרצה דחוקה ואפי' בפתח נעול בקיאין בהטיה עינים להם לא ילאו למצוא הפתח ועשות ספרים הרבה במה שאין קץ הוא יגיעת בשר ואבוד זמן אם לא פנים בפנים איש יחד פני רעהו אבל יזכור כבודך ההיא דפ' יש נוחלין (בבא בתרא קלד:) הדומה לסוגית מפני מה אמרו ומאותה יתבאר כי אין פירושה כמו שכתב כבודך כי הפירוש בשתיהן דרך אחד וכן ההיא דפרק במה מדליקין (שבת כב.) דומה לה בקצתה והנה אלה שתיהן עדים נאמנים לפירש סוגיא זו שכשאומר תלי תניא עונה על אותה שהתחיל בה מפני מה אמרו ודי עתה בזה:

תשובות הריב״ש · חלק שע״ג סימן ב׳

על התשובה הזאת