תשובות הריב״ש · חלק שע״ב סימן ד׳

עוד ראיתי מה שכתבת ראשונה למורינו ה"ר נסים נ"ר בסוגית פתח פתוח (ט'.) אך מה שהשיב אליך ומה שהוספת לכתוב אליו שנית לא ראיתי אבל הגיד לי ה"ר נסים נ"ר פה אל פה מעט מדעתו בקצרה ראשי פרקים ואודיע אל כבוד מעלתך מה שנראה לעניות דעתי. תחלה נראה לי באור קושיא שנישית מתוספות רבינו שמשון ז"ל שהוא כך כי לפי שעל מה שהקשו בקושיא שניה אפילו ליכא אלא חד ספקא אוקמה אחזקת היתר ובאונס הוא ותירץ דאונס לא שכיח והשתא ניחא בין לר' מאיר בין לרבנן למיסר בחד ספקא דלרבנן רצון רובא ורובא וחזקה רובא עדיף ולרבי מאיר דחייש למעוטא וס"ל סמוך מעוטא לחזקה אכתי הוה לי' פלגא ופלגא כדאיתא בריש פרקא בתרא דיבמות (קי"ט:) על כן הקשו קושיא שלישית דבתרי ספקות אית לן למיסר לרבנן דאית להו מעוטא כמאן דליתיה דמי ולא אמרינן סמוך מעוטא לחזקה והוה ליה פלגא ופלגא אלא מעוטא כמאן דליתיה ורובא וחזקה רובא עדיף ותוספות תוך קצרו הצריך ולא הזכירו חזקת היתר גבי אונס ורצון שעליה אנו דנין והזכירוה גבי ספק תחתיו ללא צורך שכבר נזכר בתוספות באשת כהן. ומה שהקשית על התוספות דאדרבה אית לן למימר סמוך מעוטא דאונס למחצה דאין תחתיו והוה ליה תחתיו ברצון מעוטא. איברא ודאי דאפי' לרבנן אמרינן סמוך מעוטא למחצה דהא ההיא דבפרקא בתרא דיבמות דיצאה מלאה חוששת רבי יהושע אומר אינה חוששת מפרשינן בבכורות (כ':) טעמא דרבי יהושע משום סמוך מעוטא דמפילות למחצה דנקבות והוי להו זכרים מיעוטא ולמיעוט לא חיישינן ומיהו היינו התם דמחצה זכרים ומחצה נקבות הוא ודאי ובהכרח כי כן יסד המלך מלכו של עולם לקיום המין וא"כ על כרחין הזכרים הנולדים מן המעוברות מעוטא נינהו שהרי מעוט מפילות ואין להמלט מזה בשום פנים אבל כאן אין אנו אומרים שהנבעלות בזנות מחצה תחת בעליהן ומחצה בלתי תחתיהם כי היכי דנימא סמוך מעוטא למחצה ונתירה דמנין לנו זה שיהיה מחצה על מחצה אבל אנו אומרים שהדבר בספק שזה אפשר כמו זה ואף אם נאמר סמוך מעוטא דאונס לאין תחתיו אכתי לא הוי תחתיו ברצון מעוטא בודאי אבל עדיין נאמר שאפשר זה כמו זה ונראה לי שזה קרוב לדברי הר"ר נסים נ"ר אלא שהוא אומר דלית להו לרבנן סמוך בכי האי גונא ואני אומר דאף אם נאמר ביה סמוך אכתי לא הוי תחתיו ברצון מעוטא אבל עדיין הספק במקומו עומד אבל עדיין קשה לי על התוספות מנא להו דלרבנן נימא רובא וחזקה רובא עדיף בכי האי גונא דאף כי נזיל בתר רובא אינה אסורא ודאית אבל נשאר עדיין ספק תחתיו ספק אין תחתיו ואי הוו קפדי בלישנא אמאי קרי ליה ספק ספקא ניחא אבל אין נראה כן מלשונם ונראה לי דעת התוספות דרובא וחזקה רובא עדיף מדאורייתא כמו שכתבו בפרקא קמא דחולין (י"א.) בשם רבינו חיים ויליף לה מפרה אדומה דאזלינן בה בתר רובא ולאו טרפה היא ואע"ג דאיכא חזקה כנגדה דאדם שמזין עליו בחזק' טמא ואע"ג דג"כ איכא חזקה אחריתי דמסייע לרובא דהיינו חזקת הפרה דלאו טרפה היתה כשנולדה דהא קיי"ל דהיא בת שתי שנים וטרפה אינה חיה הא לאו חזקה היא שהרי לא נתבררה ולא היתה לה שעת הכושר שנוכל לומר השתא לאו טרפה היא אלא לאחר זמן אנו יודעין שקודם י"ב חדש לא היתה אז טרפה וא"כ לא נשאר כי אם רובא וחזקה דהיינו חזקה דגברא ואמרינן בה רובא עדיף וכיון דמדאורייתא רובא עדיף אפילו בספקא אית לן למיסר דהוה ליה ספקא דאורייתא גם על תירץ הרב רבינו אשר ז"ל קשה לי מה שאמר אבל הכא אפשר להתירה מטעם חזקה בלא בטול רוב כגון שזנתה קודם שנתארסה שהרי אי אפשר להתירה מטעם חזקה זו שהרי יש חזקה כנגדה אוקמה בחזקת בתולה עד שנתקדשה כמו שצריך לומר כן באשת כהן וא"כ חזקה זו מגרעת כח חזקת התר דאין תחתיו ורובא מגרע כח חזקת התר דאונס . ע"כ היה לי פנאי לעיין ולהבין במאמריך ולא יותר כי זה היקר שהביא כתבך היה נחוץ לשוב וחפצתי להשיבך על ידו באשר פניו מועדות להתהלך נגד מחנך קדוש דרך ישר לא יפנה דרך כרמים אמרתי בלבי לא ילך בידים רקניות ולא היו אז בידי חדושי הרמב"ן ז"ל מגטין על כן לא עיינתי בלשונות ההם ובסוגית בהרת לא ראיתי דבר כי היא הלכה חמורה ולא היה לי פנאי לעיין בה כי בכל יום תעמודנה לנגדי ולעמתי סבות מונעות מטרידות אותי ממצוא חפצי ודבר דבור על אופניו ובמה שיצטרך בו עיון דעה והשכל גם כי לא ראיתי מה שהשיב אליך הרב נ"ר כי בושתי לשאול ממנו פן יבין כי פיך המדבר אלי ומראה הגדי והארי אשר נאמר אמת הוא כי נעשה ארי בכח לנצח ואיל בעל קרנים דמייתי דובי בקרני וימה וצפונה מנגח שכל זך וצלול ומאד מאד קל להבין משנתו קב ונקי אין לה מורסן ולא סובין ומן מוצא דבר תדע ותשכל דעת שפתיו ברור מללו ודבריו במשפט מכלכל סוף דבר ירבו כמותו בישראל פי המדבר מיחל מצפה גשם נדבות משמי מרום חכמתך תניף להשביע שואה ומשואה ולהצמיח מוצא דשא ולהאיר מחשכיו בארץ עיפתו לישר הדוריו ולתקן אשר עותו דורש שלום תורתך ארוכה מארץ מדה ורחבה עלז ושמח בשלותך ונהנה בטובך אחיך הצעיר יצחק ב"ר ששת זלה"ה: שעל הכתב מי כהחכם מודיע תעלומות ופותר כל רז לא אנס ליה ומנגד עיניו לא יסתר בכל תושיה חכמה ומדע מרעהו יתר החכם השלם ה"ר חסדאי ב"ר שלמה: